היי,
אף פעם לא הצלחתי לקיים שיחה רצינית או אפילו סתם שיחה עם מישהו שיש לי כלפיו רגשות.. זה לא שאני לא רוצה לדבר איתם פשוט כל פעם שזה קורה אני מדברת רק שטויות למה אני לא יכולה לקיים שיחה אחת נורמאלית מבלי שאני מגמגת, אומרת שטויות
או מתחילה להתבלבל..
וגם אני פחות זורמת.. אני מאד שמרנית בלבוש, בהכל אולי השמרניות הזו משתלטת טיפה? ובגלל זה אני פחות זורמת?
אני באה מבית מסורתי אבי דתי אמי לא.
מה אני יכולה לעשות כדי להשתחרר יותר? להיות יותר פתוחה ולא סגורה..
סיפור אישי: שנה שעברה התאהבתי בילד אחד מהשכבה והיינו סוג של ידידים.
סיפרתי לכמה חברות שגם הן ידידות שלו וחברה שלי אמרה לי שהיא תדבר איתו ותגיד לו מה שאני מרגישה כלפיו [קשה לי לבוא לבן אדם ולהגיד לו מה אני מרגישה כלפיו]
למחרת היה לנו טיול שנתי וכל הזמן הזכרתי לה שתדבר איתו.
לקראת הערב היא דיברה איתו [אני הייתי באותו זמן באוהל] ואז היא באה אליי לאוהל ואמרה לי בואי אמרתי לה מה קרה?
היא אמרה לי את רוצה שיקרה משהו ביניכם [עשיתי כן עם הראש] היא ענתה יופי אז בואי.
יצאנו מהאוהל לכיוון המטבח ואז ראיתי את נאור [שם בדוי] עומד שם. הלכנו אליו ואז חברה שלי נטשה אותי ונשארתי איתו לבד.. הלכנו לחפש מקום לשבת ומצאנו ספסל
התיישבנו [היה ממש קר והיה נראלי 20:30 אפילו יותר לא זוכרת במדויק] בקיצור הוא שם עליי יד והנחתי את הראש שלי הסתכלנו על השמיים דיברנו קצת [כמובן שלא הצלחתי לדבר] בסוף הוא נתן לי נשיקה [בלחי] ונשארנו עוד טיפה לדבר..
וכל הזמן הזה איתו רק התבלבלתי אמרתי שטויות, גמגמתי והרגשתי מן פאדיחה כזאת
כי דיברנו כזה ובטעות התבלבלתי במשפט ויצא משפט מפגר ממש..
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות