עברתי השנה לארץ חדשה, אני לא מכירה כאן אף אחד חוץ מהכיתה שלי. אני מאוד אוהבת את האווירה ואת הבית אבל הקטע החברתי לצערי הרב הורס לי את ההרגשה.
בארץ הייתי מעורבת בחברה, הייתה לי קבוצה של חברות קרובות וטובות (שאני עדיין שומרת איתן קשר קרוב) והן איתי מאז הפעוטון. לא הייתי יותר מידי ביישנית ומופנמת.
קצת פחדתי מהשנה אבל לא חשבתי שיהיה עד כדי כך גרוע. כנראה שטעיתי.
נפלתי על כיתה עם רוב של בנים ועם חבורה קטנה ומאוד מגובשת של בנות. עם הבנות בהתחלה ניסיתי להתחבר וגם עכשיו, אבל הן מאוד מחוברות אחת לשניה ודי סגורות. כולן מהממות, שיער חלק וגוף מושלם. הן מעשנות, שותות ולפעמים הן מספיקות לשכב עם 3 בנים בשבוע אחד.
הבנים חלקם נחמדים אבל גם הם מעשנים, שותים ושוכבים והם כולם ממש ממש סגורים.
רק עם אחד התידדתי אבל כשהוא לא בא אני לבד וגם בכללי אני נורא שקטה וכמעט תמיד לבד.
כל הזמן יש לי תחושה שמסתכלים עליי ומרכלים עליי מאחורי הגב. לפעמים אני מתחבאת בשרותים כי אני פשוט מתפדחת להיות תמיד כל כך לבד.
אני לא מאמינה שהגעתי למצב הזה, אבל אני צריכה להשתנות בשבילם? ככה הם יקבלו אותי? להחליק את השיער שלי אפילו שעד השנה לא הייתה לי בעיה איתו?
אני אמורה לשכב ולעשן כמוהם? בשביל שיזמינו אותי למסיבות? רע לי איתם.. אבל אולי זה יעזור לי?
אולי אני צריכה לעבור בית ספר או כיתה?
פשוט רע לי, אני לא יודעת איך להמשיך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות