היי כולם.
לפני מספר חודשים - חצי שנה, מחשבה חדרה לי למוח בצורה אינטנסיבית ממה שמוכר.
בהתחלה לא הצלחתי לעכל את המחשבה ורק עלו לי כמה תובנות, לרוב שליליות שהכניסו אותי לדיכאון.
אבל לאט לאט המחשבה העמיקה והעמיקה והחיים שלי איבדו משמעות.
לא בקטע חברתי, יש לי חברים טובים, משפחה אוהבת והכל, אבל בקטע מחשבתי.
אני מרגיש כאילו אני משתגע בכל רגע.
אני עדיין אחוז במציאות, אבל המציאות מרגישה לי כאילו היא שקר והיא לא נכונה.
איבדתי אמונה, והבנתי שהחיים הם מחזוריים ואינסופיים והמוות בעצם לא מפריד בין שום דבר. מה שגם גרם לי להבין שאפילו למות לא יפתור את הבעיה.
כשאני לבד לרוב אני לא יכול לצפות בסדרה או סתם לחשוב על משהו אחר, כי כל הזמן אני מקבל מכל אינפורמציה שהיא, את התובנה שאין לחיים משמעות.
שוב, אולי אני קצת משתגע אבל אני עדיין אחוז במציאות ויודע מה קורה...
עם חברים אני מתנהג כרגיל ופחות חושב על זה, אבל כשאני יותר מסתגר עם עצמי, המחשבה מחרפנת אותי...
אני לא רוצה לשתף חברים בחוויה הזאת, כי עד עכשיו כשהייתי לבד נהנתי עם עצמי, ואני חושש שאם אספר לחברים ואחשוף אותם בפני המציאות המרה, הם יכנסו לאותו לופ רע כמו שלי(זו גם הסיבה שאני לא מפרט יותר מדי ורק אומר בכלליות את ההרגשה)
עצות יתקבלו בברכה, אפילו סתם תודה על ההקשבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות