מתחילת שנה אני לא שמחה, אני מגיעה למחשבות עמוקות על העולם ועל האנושות ועל כאב ודברים שגורמים לי להתנתק מהמציאות. אני מנסה לשתף במחשבות האלה חברות שלי, והן לא ממש מבינות את זה. אני חושבת שאלה מחשבות יפות ועמוקות שקשה להגיע אליהן, אבל זה מאתגר ואני אוהבת את זה. הכרתי ידיד שהבין אותי וגם חשב כמוני, הוא מאוד השפיע עליי ואהבנו להקשיב אחד לשני. אחרי כמה זמן שהכרנו הוא נישק אותי ושלח לי ידיים לכל הגוף, ומאז ניתקנו קשר. זה מאוד מאוד השפיע עלי ואני בוכה הרבה ומתחרטת שזה קרה. אני מרגישה מאז שאין לי עם מי באמת לדבר ומי שיבין אותי ובנוסף קשה לי בלימודים ואני מרגישה חסרת תמיכה ואהבה והידיד מאוד חסר לי. אני מתרחקת מכולם אפילו מההורים שלי אין לי סבלנות לאף אחד.
ללכת לפסיכולגית לנוער?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות