טוב אז הסיפור שלי בעצם מתחיל בחברה הכי טובה שלי, היא חברה הכי טובה שלי מכיתה ד׳ ואז עכשיו. אנחנו עברנו את היסודי, החטיבה ועכשיו גם את התיכון ביחד. היא יודעת הכל עליי ואני יודעת הכל עליה, דברים שאני לא מספרת לאף אחד היא יודעת עליי, וזה הדדי. לאחרונה אני רבתי עם ילדה ומאז אנחנו בקשר ממש גרוע ואנחנו לא מדברות (אני והילדה שרבתי איתה). מבלי לשים לב, החברה הכי טובה שלי היא כל היום איתה והיא משאירה אותי כל הזמן לבד. ואם אני והיא מדברות לבד אז הילדה שרבתי איתה באה בכוונה וקופצת עליה ולוקחת אותה לצד ובסופו של דבר בכל מקרה יש אותו סוף- אני נשארת לבד. אמרתי את זה רבות לחברה הכי טובה שלי אבל היא אף פעם לא באמת לקחה את זה לתשומת ליבה וכלום לא משתנה. אני פגועה ובוכה מזה כל כך הרבה פעמים. היא חושבת שאני אומרת לה לבחור ביני לבין הילדה שרבתי איתה, והיא כל הזמן אומרת לי שהיא לא יודעת איך לבחור ושהיא לא רוצה לבחור. אני לא רוצה להעמיד אותה בכאלה מצבים לא נעימים אבל זה הגיע למצב שימים שלמים אני יושבת לבד בהפסקות והיא עם הילדה הזאת ולא אכפת לה ממני. אני לא יודעת אם זה שאני נפגעת מוצדק או שאני סתם קנאית. לא מזמן קראתי כתבה ״20 הסיבות למה היא החברה הכי טובה שלך״ ואחת הסיבות הייתה ״כי אתן שונאות את היריבות של כל אחת מכן״ ופתאום קלטתי שאם היא חברה כלכך טובה שלה, אז היא לא החברה הכי טובה שלי.
בזמן האחרון היא הוציאה לי את כל החשק להיות חברה שלה. אני מנסה לשחרר ולהחליק את זה אבל פשוט לא מצליחה. היא החברה הכי טובה שלי אבל בכל זאת כל היום נפגשת עם הילדה שאני הכי שונאת בעולם! אני לא יודעת מה לעשות. להתרחק ולשכוח ממנה? או להמשיך להיות חברה שלה בידיעה שהיא יום איתי ויום עם הילדה שרבתי איתה? אני אבודה כבר. מצד אחד אני לא רוצה קשר איתה, היא גורמת לי כל כך הרבה לבכות, ומצד שני ממש קשה לי לוותר על חברות של הרבה שנים. מה אתם הייתם עושים במקומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות