נשואה 4 שנים, מההתחלה לא אהבתי אותו והיו המון פערים תרבותיים ומנטליים, התחתנתי כי אמרתי שהוא אדם טוב ואולי עם הזמן ישתנו דברים. הוא עושה הכל בבית ועוזר עם הילדים, אבל אני לא מאושרת, אין תחומי ענין משותפים ולא היו מעולם, איו כימיה, ישנים בחדר נפרד, אני מרגישה כלואה ולא טוב לי, לא מבלה ונהנת שנים. כל הזמן בוכה ומקווה שאמצא אדם שיהיה לי שותף ופרטנר טוב לחיים.
אני יודעת שעשיתי טעות כשידעתי מלכתחילה שזה לא זה והוא לא בשבילי, כמה שהוא אדם טוב זה לא מספיק לי. אני מרגישה ריקנות נוראית, ממש חיה בכלוב של זהב. רוצה זוגיות פרק ב שיהיה לי טוב.האם להתגרש? אציין שאני עם ילדה בת שנתיים וקצת, ובהריון בחודש 8.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות