בן זוגי בחובות בהוצאה לפועל, מחליף 3 עבודות בשנה ולא יציב כלכלית

אני בת 42 והוא בן 40. הוא גרוש עם ארבעה ילדים, אני רווקה בלי. אנחנו ביחד שנתיים, עברנו לגור יחד תוך חודש וחצי. אנחנו מאוד אוהבים, יש לנו מערכת יחסים אוהבת, מכבדת ויפה. אבל אנחנו מאוד שונים בהתנהלות הכלכלית וזה יוצר מתחים ובעיות. אני מאוד מסודרת ומחושבת, עובדת כבר 15 שנה באותו מקום, יש לי דירה משלי וחיסכון קטן לימים קשים, פנסיה וכל מה שצריך.
הוא היה בעל עסק שהתמוטט, נכנס לחובות של חצי מיליון שקל, לא יכל לשלם מזונות תקופה מסוימת וצבר גם שם חובות לביטוח לאומי, יש לו תיקים בהוצאה לפועל וחשבון מוגבל. הוא עובד כל הזמן אבל מספיק שמשהו הכי קטן לא מסתדר לו בעבודה הוא קם והולך בלי לחשוב על ההשלכות. הוא לא בטלן ולא חי על חשבוני, חשוב לציין. הוא מרוויח משכורת ומשלם כמעט חצי ממנה לסגירת החובות. ממה שנשאר הוא משלם על הלימודים שלו ועל ההוצאות השוטפות.
לאחרונה הוא התחיל לעבוד במקום שמאוד רצה אותו, עבודה בתחום שלו, השעות הסתדרו עם הלימודים והוא היה מאוד מרוצה. ואז הם קיבלו הודעה מהוצאה לפועל שרישיון הנהיגה שלו מוגבל. כחלק מהעבודה שלו הוא צריך לנהוג על כלים כבדים והם הוציאו אותו על חשבונם לקורס ולכן לא מצא חן בעיניהם שאי אפשר היה לעדכן את הרישיון שלו. הוא נאלץ לקחת יומיים חופש כדי לנסוע לבית המשפט ולהסדיר את ענייניו. על פניו הם לא אמרו לו כלום ורק תמכו בו. אחרי שבוע משהו לא הסתדר בעבודה, היו לו תקלות שהוא לא הצליח להתגבר עליהן אז הוא פשוט עזב באמצע יום עבודה. הוא הודיע לאחראי שלו אבל ברור שככה לא מתנהגים. אתמול הבוס שלו אמר לו שהם שוקלים לקצץ לו קצת במשכורת ומבקשים ממנו שיבוא לעבוד 3 שעות ביום שישי אחת לשבועיים, מה שלא היה בהסכם העבודה המקורי. הוא לקח את זה קשה מאוד, ראה בזה פגיעה ולא הלך לעבודה היום.
אני כבר יודעת שהוא לא יחזור לשם ובטח כבר ברגעים אלו מחפש עבודה חדשה. אני מבינה את הפגיעה שלו, אבל חושבת שבן אדם בוגר היה בולע רגע את הצפרדע הזו ומתחיל לחפש מקום אחר בזמן שהמשכורת ממשיכה להיכנס. במיוחד במצב שלו, שאם הוא לא משלם 3500 שקל בחודש להוצאה לפועל הוא יכול להיכנס לכלא.
בעצם מפריעים לי שני דברים: חוסר היציבות שלו בעבודה וחוסר היכולת שלו להתמודד עם משברים.
אני מרגישה שאני זו שמחזיקה אותנו, אני צריכה להיות החזקה והיציבה, וזה גורם לי להרגיש מקופחת מבחינה רגשית, ושאין לי על מי לסמוך אם אני חלילה אפול פעם.
גם אני לא בדיוק נהנית באקסטזה בעבודה שלי, אבל אני שותקת ובולעת מה שאפשר כדי להתפרנס. לא מבינה למה הוא כל מילה שאומרים לו הופך לדיל ברייקר.
מה לעשות? ניסיתי לדבר איתו בנועם ולהסביר מה עובר עליי אבל אני מרגישה שלמרות שהוא מאוד רגיש, את הנקודה הזו הוא לא מצליח להבין. הוא נפגע ומיד אומר שלא ביקש ממני שקל. אבל זה לא האישיו.