המשפחה שלי לא מוכנה שהבת זוג שלי תהיה בבית

היי, אני באה ממשפחה דתית . (אני לא דתיה) .
אני ביסקסואלית.
יש לי בת זוג , ואנחנו סהכ 7 חודשים ביחד.
לפני שלושה חודשים אמרתי לאבא שלי שאני ביסקסואלית ויש לי חברה .
עכשיו , המשפחה שלי היא משפחה פרמיטיבית . אבא שלי אומר שהוא מקבל אותי אבל ביחד עם זאת אומר:
"אני רק יכול לקוות שזה יעלם לך" .
אין תחושה אמיתית של "אני מי שאני" . ואני לא מצפה שישמח ויתחיל לרקוד.. זה לא זה בכלל !
*נעבור לאמא שלי*
אחרי שסיפרתי לאבא שלי , למחרת אבא שלי סיפר לאמא ..
*היא לא קיבלה את זה בכלל טוב*
ולמען האמת? גם כשאני כותבת את זה עכשיו , כואב לי ממש.. תחושה בלתי מוסברת.
היא הייתה שבוע בדיכאון .. ובאותו יום שהוא סיפר לה היא צעקה וכו' וכו'
(אחותי סיפרה לי, לא הייתי בבית למזלי..)
בכל אופן, אמרה שהיא לא מוכנה שהבת זוג שלי תהיה פה בבית הזה..
(הרי היא הייתה בבית שלי, פשוט כ"חברה רגילה") .
וכו וכו.
אחרי חודש או יותר זו הייתה אווירה מגעילה בבית , למרות שהיא תמיד ניסתה להתחבר אלי מחדש.. כי היא התרחקה ממני ואני ממנה..
יצא שאיכשהו דיברנו והיא אמרה שהיא תמיד תקבל אותי , פשוט קשה לה לקבל את העיניין הזה שאני עם בחורה.. והיא רוצה להיות סבתא...
(יש לה כבר 2 נכדים. זה לא ש"איכזבתי" אותה ממש בוא נגיד.) רק מבהירה את המצב.
בכל אופן , היום אנחנו במצב יותר טוב ..
אבל עדין בלב שלי, זה שהיא לא קיבלה את הבת זוג שלי - היא לא קיבלה אותי!
אני כ"כ נפגעתי ממנה כשהיא אמרה שהיא לא מוכנה שהיא תהיה פה...
עכשיו, אני יודעת שאתם תגידו לי את צריכה להבין אותה "זה לא קל" ... אוקי, נגיד, זה לא כזה קל...
אבל אני אשכרה הבת שלך... לא יודעת, כל הזמן זה מרגיש לי שאני צריכה רק להבין *אותם* . מה איתי? למה אני צריכה להבין אותם? לי קשה פה , אני זו שקשה לה להסתובב בחוץ עם הבת זןג שלי מחשש שכל הזמן יתסכלו עלי ויתנו לי סטיגמות . לי קשה. קשה לי גם . אז למה אני זו שצריכה להבין אותם כל הזמן?
*אני אומרת את זה מס' פעמיים , כי אחי אומר לי , ואחותי אומרת לי שאת צריכה להבין אותם... ואני שואלת, רק להם קשה?*
בכל אופן, ההרגשה הכללית בבית הזה שאני מקבל הוא סוג ב' למרות שהם חושבים שהם לא נותנים לי תהרגשה הזאת .

אני רוצה להביא את הבת זוג שלי לבית