שלום לכולם,
למרות שאני "רק" בן 16, יוצא לי לחשוב לא מעט על העתיד שלי כאן, ואני בספק.
קשה לי להגדיר את ההרגשה. כשאני מסתובב ברחובות, נוסע ברכבות, צופה בטלוויזיה, מדבר עם אנשים ושומע שיחות של אנשים אחרים אני פשוט מרגיש כאילו 95% מהאוכלוסייה בארץ הם בורים וטיפשים (בלי להכליל, ברור שיש "יוצאי דופן") - וזה מתבטא כמעט בכל מקום - החל מדחיפות, צעקות ובלאגנים ועד לרמאויות, תאוות בצע וחוסר אמון באנשים.
חבל לי, שדווקא ב"מדינת היהודים", יש חוסר עצום בתרבות ודרך ארץ, בורות נוראית (אנשים לא יודעים למה הם פה), שחיטות בכל מוסד ציבורי ועוד - לא נראה לי שבשביל זה הוקמה המדינה שלנ.
כאשר אני מבחין בקבוצות של תגלית, כשמראים להם את צדה היפה של המדינה שלנו, עושים להם סיורים, מספרים להם כמה הישראלים חמים ונחמדים ולמה כדאי לחיות כאן, אני מרגיש שמנצלים את תמימותם כדי שיעלו, והם יתאכזבו מתישהו - בגלל השוק התרבותי, יוקר המחייה ושאר החסרונות שמלווים בלחיות כאן.
למעשה, אני כמעט מתבייש להיות ישראלי (ואני לא אתחיל לספר מה שאני חושב על בני דורי) למרות שאני אוהב את ישראל - מאין "משבר" זהות שכזה.
"תכל'ס", איני מבין - הבעיה בי, או בכל השאר? זה אני "מתנשא" או שהמציאות באמת כזו? האם לשקול מגורים עתידיים בחו"ל? (וברור שאעשה צבא, אם מישהו ישאל)
תודה לעונים, סליחה אם פגעתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות