הסיפור שלי הוא ארוך ומטורף אבל ככה. אני גרושה עם ילדים. לפני 5 שנים יצאתי עם רווק שהוא אהבת חיי. נפרדנו מיוזמתו כי לא יכולנו להתקדם בקשר מסיבות שונות. הכרתי גרוש שמאד התאהב בי, השכיר לי דירת חלומות שלצערי מסיבות שונות לא יכולנו לעבור אליה. הוא מאד קשה (ויכוחים שמתאימים לגיל 15), הפכפך ואובססיבי ברמה שאם לא עונים לו בנייד, הוא ישר בטוח שאת עם מישהו, נוסע עד לבית וכו. הוא הכניס אותי להריון וכשהייתי בחודש שביעי גיליתי שהוא עדיין נשוי ולכן לא מימש את הבטחותיו להנשא. כשהתעמתנו השליך לעברי חפצים, הפך את התיק שלי כך שתכולתו עפה לרצפה והוריד לי בכח שרשרת מהצואר. חזרתי בוכיה לביתי, הוא התחנן להשלים, בגלל ההריון המתקדם סלחתי לו, כשנולדה הילדה הוא עשה לי בבית החולים ובתינוקיה צעקות ליד כולם, עזב אותי בחדר המלונית לבד (כי הוא לא יכול בלי מזגן) ונתן לי לחזור לבד הביתה מהבית חולים. (יש לציין שאין לי משפחה תומכת בלשון המעטה).
כל הזמן הזה הייתי שבורת לב איך נפלתי בו כשמנגד האקס שלי מתחנן לחזור ואני פשוט לא מסוגלת לספר לו למה. כיום אני עדיין איתו כי בינתיים התגלו אצל התינוקת בעיות התפתחויות שונות. יש לציין שהוא מאד אוהב אותי אבל מאד עקשן וקנאי. נפרד ממני מספר פעמים, חוסם, מעליב. וכשהוא טוב, הוא ממש טוב וכרגע אני חייבת כסף לטפל בתינוקת.
הוא ממש מאמלל אותי במריבות, בניתוק מהבעיות של הילדה ובכלל בהרגשה שאין גבר יציב לצידך.
האקס שלי מתחנן לחזור והאהבה ביננו היא אותה אהבה , אני יודעת שחייבת לספר לו את האמת על מנת להתקדם אך איני מסוגלת. מה גם שלא יקבל אותי עם התוספת החדשה. מצד שני, אבי התינוקת מאד אוהב אותי ועוזר לי לטיפולים בילדה אך מתיש אותי נפשית.
מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות