היי תודה שנכנסתם לשאלה שלי
יש לי חברה דמיונית, היא לא לגמרי דמיונית כי פעם היא הייתה אמיתית
מכיתה א היא הייתה החברה הכי טובה שלי, הבנאדם הכי קרוב אלי ילדה כייפית שצוחקת הרבה היו לנו סודות משותפים וקטעים כאלה שרק שתינו הבנו ואכשיהו כל פעם שחשבתי עליה זה פשוט גרם לי לחייך עד שיום גורלי אחד לקראת סוף כיתה ו הודיעו לי שהיא התאבדה...
אני הייתי בהלם לא יכולתי להפסיק לבכות רק נזכרתי בזה ואני כבר בוכה פה בחדר שלי
אני זוכרת שבימים שלפני כן ראיתי שהיא נראית מוזר קצת היא בכלל לא צחקה ובקושי חייכה חיוך קלוש כאילו להראות שהיא בסדר אבל היא לא הייתה בסדר
ניסיתי לעודד אותה בכל דרך אפשרית אבל זה לא עזר רציתי לדבר איתה על זה אבל היא לא הייתה מעוניינת
כל הסיפור הזה נורא דיכא אותי טבעיות שלא היו קודם פתאום באו וכל פעם שהייתי צריכה להתמודד עם בעיה מסוימת ניסיתי לחשוב מה סיגל היתה אומרת על זה ולאט לאט התחלתי לדמיין אותה יושבת איתי בכיתה ומדברת איתי כאילו היא עדיין בחיים והיא בסדר גמור וששום דבר כזה מעולם לא קרה
אז זה בסדר שאני מדמיינת אותה כי זה עוזר לי או שאני צריכה לעשות משהו עם זה ואם כן אז מה?
אז תודה שקראתם עד לפה והקשבתם לכל הדברים שכל כך הרבה זמן רציתי לפרוק מהלב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025