מרגישה ירידה.פחד להתקע עד המוות עם הדיכאון.פעם חמישית שמתחילה טיפול תרופתי ואז כשנהייה לי באמת טוב אחרי זמן מה מפסיקה עם הטיפול ואז שוב דיכאון חמור ושוב לוקחת...כל פעם יש אתהפחד שהפעם הכדורים לא יעזרו והמצב יישאר ככה.סבל שהוא נסבל אבל כואב מאוד.כאילו האוויר כבד מאוד.הגוף חלש וכואב.המוח לא עובד תקין ומחשבות שחוזרות על עצמן זה לא ייגמר זה יימשך ככה כמה זמן לסבול האם אצליח לסבול.אין חשק לקום אין חשק לסדר אין חשק לצאת לעבודה לצאת מהבית אין חשק להיות בבית אין חשק שוב רק לישון אין חשק לדבר עם אנשים אין חשק לחייך חיוך מזוייף.אין לי משפחה לא הורים לא אחים.אין שום דבר שהוא שלי.יש רק אותי אבל זה לא מספיק לי כי אחרים יש להם לא רק את עצמם.אין אהבה ללא תנאים.פשוט בדידות כה חריפה ומכאיבה.לי אין להם כן יש.כואב שורף לא מצליחה להשלים עם האובדה שלא תהייה לי משפחה.ילדה שננטשה ולגדלה לא יכולים לא מבינים שהיא ככ צמאה לאהבה ודאגה.רוצה את מה שלא היה לי וכנראה לעולם גם לא יהיה.אז חשבתי שבן זוג יחליף אך לא טעיתי כל פעם מחדש.אין שום שלמות.ורק נשאר לו הכאב שאף אחד אינו אוהב אותי והרי שאני יכולה לתת את כל כולי את נישמתי וטוב ליבי...אבל למי?מי כן צריך אותי מי כן מוכן לחתום לי את חייו.להיות לי נאמן ולא לנטוש כמו כולם.לתת לי מה שלא היה לי בילדות.נמאס מהבדידות מהלבד מהכאב הזה נמאס רוצה שישתחרר ממני ילך ממני לתמיד שיעזוב אותי בשקט ואהבה אותי היא תעטוף בבקשה עזרו לי.אני זועקת.ולא רוצה אני למות כי לא נכון זה לעשות זה לוותר לגמרי ולהפסיד את החיים.כי בחיים יש יופי רב.. יש טבע יש חיות יש אור יש שקט מוזיקה וכל זה מוחשי.ובקיצור חייבת להמשיך רק איפה תכוחות למצוא...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות