אני וחברה הכרנו ביחד בתיכון.
בתחילה,קנאתה בי כל הזמן, לא הבנתי למה חשבתי שאין לי כלום.
והייתה עושה סוג של פוגעת בי.
אך הייתי סולחת לה.
היא הייתה באמת פוגעת בי המון,אבל אהבתי אותה ואת השטיות שלנו..היינו עושות צחוקים נהנות ביחד. קלטתי מזמן שהיא לא חברה טובה.
אבל לא היה לי חברה אחרת..כי היינו הולכות רק ביחד.
ונשארנו עוד ביחד , והייתה שנה שבאמת אני לא ישקר היא הייתה פוגעת בי כל השנה.
אבא שלי ז"ל והיא הייתה מעלה נושאים שקשורים לכך אבל סלחתי לה כי יש לי בעיה אני יותר מידי טובה,ואפשר לקנות אותי מהר.
תמימה לגמרי ...
אז עבר עוד שנה.
אני יצאתי מלימודים סיימתי.
אחר כך לא ראיתי אותה חודש,חודשיים.
היא לא התקשרה לא חיפשה אותי שום דבר.
באמת פגע בי,
כי למרות שהיא לא ידעה להיות חברה,אני השקעתי בה. יותר מעצמי
נשמע מפחיד
ואני חושבת שהיא נצלה אותי די המון פעמים.
בסוף הכל פוגע בי.
ואני מאוד מתאכזבת ואני יודעת שאין לי מה,אבל אני עברתי איתה המון,לא היה לי אכפת לי מהמחלה שלה אני ראיתי אותה כחברה,אבל זה לא הסתדר כלפי , אומרים " שעם בני אדם לא משתנים צריך כפי שהם ".
אני מצליחה לאהוב,אבל יש יותר מידי חסרונות.
אפילו לא יצאנו ביחד בלילות כמו שצריך
זה היה הכל קשה מידי בשבילי.
ואחרי שאמרתי שהיא לא הייתה בקשר.
ניסיתי לבדוק מה איתה דאגתי לה.
והיא דיברה יפה איתי,חשבתי שהיא השתנתה מאז.
עבר יומיים.
והיום ראיתי אותה ורצתי אליה כל כך רציתי לראות התגעגעתי מלא .
אבל היא הפנתה לי את הגב ..
ואחר כך רצתי אליה , והבאתי לה חיבוק עדיין.
והיא התחילה לדבר על עצמה שוב.
מה אני אמורה לעשות איתה?
וכן יצאתי מטומטמת...פריאריית ,כן. יש כאלה שיגידו אבל לא יכולתי להיות רעה ולסגור איתה את הקשר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות