אתמול בצהריים, הייתי בחדר שלי והדלת הייתה נעולה.
פתאום חשתי עייפות אז הלכתי למיטה שלי ונרדמתי.
לאחר כמה שעות, אבא שלי היה צריך לאסוף את אמא שלי ממקום כלשהו, והוא ביקש ממני לשמור על אח שלי עד שהוא יחזור, אך הוא ביקש זאת ממני בצורה לא נעימה בכלל. הוא דפק על הדלת בחוזקה רבה, צעק עליי וטען שאני "מאתמול נח" (חשוב לי לציין שלקח לי הרבה זמן לקום כדי לפתוח את הדלת כי הוא העיר אותי כשהייתי באמצע השינה), ואני נפגעתי מהיחס הזה, והדרך שבה הוא ביקש ממני לשמור על אחי. הצעקות שלו גם הבהילו את אחי והוא בכה במשך הרבה זמן (מכירים את הבכי שמונע ממך לדבר? בדיוק ככה הוא בכה), והוא לא נתן לי להתקרב אליו, הוא היה כל כך מפוחד.
ישבתי על הרצפה ליידו ליטפתי את ראשו כדי להרגיע אותו, ואחרי כמה דקות היא נרגע, החלפתי לו טיטול והוא חזר למיטבו.
וכמובן, היחס של אבי מאוד פגע בי, אז החלטתי להשתמש בפה הגדול ובלשון המושחזת שלי(שיודעת לפגוע בנק' התורפה של האנשים), כדי לפגוע בו בכוונה(אני מצטער שעשיתי את זה, אני בד"כ יודע לשלוט בפה שלי ואני לא אומר את כל הביקורת הטמונה בי כלפיי אנשים מהחשש לרגשותיהם, הרגשות של הזולת מאוד חשובים לי), אך הפעם הרגשתי צורך עז לפגוע בו.
ואמרתי לו דברים עוקצניים ומאוד פוגעים, שהשתיקו אותו.
לאחר כמה דקות הוא יצא מהבית בלי לומר מילה, וכשהוא חזר ראיתי עליו שהוא בכה, הפנים והאף שלו נהיו אדומים וזה הסימן שאחרי הבכי, נכון?
הוא גם שפשף את העיינים שלו וגם בגלל זה אני חושב שהוא בכה.
אני מרגיש כל כך רע שאמרתי לו את הדברים הפוגעים האלה, אני לא יכול להסתכל על ההורים שלי בעיינים או להיות בסביבתם, ולבקש סליחה? ברור שאין לי אומץ.
מה אתם מציעים לי לעשות? איך להתמודד? =
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות