שלום AskPeople,
סליחה על החפירה, מקווה שיהיה לכם כוח לקרוא את זה...
הכרתי את חברה שלי כשהייתי ארהב בחופש והיא גרה בישראל, שעה נסיעה ממני, נהיינו חברים רק לפני חודש וחצי היא בכיתה ח׳ אני בכיתה י׳ אבל יש בנינו הפרש של 7 חודשים כי השאירו אותה כיתה ההורים שלה חושבים שאני בט׳ כי היא שיקרה וזה פשוט נבנה לשקר גדול ולא סיפרנו להם עדיין שאני ב י׳,התאהבתי בה עוד בפעם הראשונה שנפגשנו, נפגשנו רק כשהגעתי לארץ אחרי חודש שדיברנו, ונפגשנו פעם בשבוע מהרגע שנהיינו חברים (תמיד אני זה שנסעתי, לא הסכימו לה) , ומההתחלה אמרנו שלא נעשה דברים עד עוד הרבה זמן, חודשים/שנים אבל בשבועיים האחרונים בטעות פעם אחת היא התלבשה מולי (הייתה עם חזיה ותחתונים לא הורידה אותם, החליפה חולצה ומכנסיים) וככה כמה פעמים ולא ככ שינה לנו אבל לא התקדמנו מינית ככ, אז ככה, לפני יומיים הייתי אצלה והיינו כל היום בחדר התכוננו למבחן שיש לה כמה שעות ואז התכוונו ללכת לתחנת אוטובוס והיא תלווה אותי לשם אבל היא הייתה עם קצר וזה היה ערב, הלכתי לשירותים היא בינתיים החליפה בגדים ואמא שלה נכנסה באמצע שהחליפה בגדים והסיקה מסקנות... ההורים שלה ביקשו ממנה להפרד ממני, אמרו לה שרק עוד שנה הם מסכימים לה בכלל להגיע למיניות. הם ידעו שאנחנו מאוהבים אז הרשו לה להפגש איתי אבל רק עד אחר הצהריים וגם זה מחוץ לבית, כמו ידידים.
אני רגיש מאוד + אני מאוהב קשות אז בכיתי יום שלם אתמול ועכשיו כואב לי הלב על זה, הצעתי לה שתבקש מאמא שלה שנחזור, חצי שנה לא נהיה בחדר שלה לבד כדי שלא תהיה אפילו אפשרות לעשות דברים, לא תהיה אינטימיות וכל יום 8 יהיה הכי מאוחר שנהיה ביחד, ככה מהשהו כמו חצי שנה ומצדי שנה אבל.. לא הסכימה, אני שוקל לדבר עם אמא שלה בלי שתדע ולבקש סליחה על אי ההבנה ושאולי תתן לנו עוד צ׳אנס, מה אתם חושבים? כדאי? אם לא זה אז כנראה שנפגש פעם בשבועיים כידידים וזה פשוט הורג אותי, תכננתי להמשיך את החיים שלי איתה והיא איתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות