מאז ומתמיד אני אוהבת לשיר, לעצמי..
תמיד הייתי ביישנית אבל כשיצא לי פה ושם לפעמים בחצאי שירים לשיר מול חברים תמיד נדהמו ממני ועד עכשיו ״תופסים״ ממני כאחת עם קול יפה, אבל אני ביישנית, תמיד הייתי.
הייתי צריכה לשיר בטקס סוף שנה ובסוף לא עליתי מהפחד.
תמיד אהבתי לשיר מול המראה עם עצמי או להכריח את אחותי הקטנה לשיר ואז להדחף לה לשיר כדי לשיר מול בן אדם כלשהו.
בחיים לא העזתי לשיר בקריוקי מול אנשים או מול קהל כלשהו, אבל זה החלום תמיד אמרתי שכשאגדל ואאזור אומץ אני אלך לאחת מהתוכניות שירה שקיימות..
אבל אני בזמן האחרון( שבוע/ שבועיים) מרגישה שמשהו השתנה בקול שלי אני כבר לא מצליחה לעלות כמו שהייתי עולה פעם, ולסלסל כמו שהייתי מצליחה ויש בקול שלי מאין צרידות לא כיפית שמרגישה כמו ליחה(סליחה אם אני מגעילה) אבל לא משנה כמה שתיתי וכמה ירקתי זה לא עובר!!!
מה נסגר?? החלום שלי התנפץ לי סופית..אם לא אצליח לשיר כמו שצריך לעולם לא אגשים את עצמי, יש משהו לעשות? לא שיעורי פיתוח קול! אם אפשר תרגילים לעשות עם עצמי זה יעזור, אני לא רוצה להפסיק לשיר יפה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות