באמת שקשה לי, אני בת 12.5, בכיתה ז' מדעית חשוב לציין.
בבית הספר חוויתי בריונות קשה ולכן רציתי להתקבל לכיתה המדעית, והתקבלתי.
אני אוהבת מתמטיקה ופיזיקה ומאוד כיף לי בכיתה המדעית, לצערי אחד מן הילדים שהציקו לי התקבל איכשהו לכיתה...
הוא פשוט חסר היגיון, לא משנה עד כמה אני עוזרת לו הוא תמיד מוצא מה לומר.
הוא צוחק על מוצאי, על המוזיקה שאני שומעת ועוד...
בכיתתי אין לי הרבה שהתחברתי אליהם, אבל יש לי שם חברים, לי כיף, אך זה עדיין מפריע לי, עדיין מציקים לי, ומה הם אומרים לי, את צריכה להתכופף, מה השיעורים? נמאס לי, הם כפויי טובה...
יש לי חברים טובים, אך רובם לא לומדים איתי בחטיבה, חברה שלי לצערי לא בכיתה שלי.
ובכל מקרה, נחזור לעניינים: בגלל הפגיעות שצברתי נהייתי יחסית "קרה" , אך אי אפשר להאשים אותי, בגלל זה אני לא נחמדה לכולם, ואני מרחיקה ממני הרבה אנשים שיכולים לפגוע בי.
אך זה עדיין מציק לי, למה אני כזו? למה מציקים לי? למה מנסים לנצל אותי?
למה אני עושה רושם של "חנונית"? מה הבעיה שלי? למה לא נחמדים אליי כמו שאני נחמדה לאחרים? למה אני כזו נחמדה? למה אני אוהבת לקרוא? למה אני אוהבת מתמטיקה? יש משהו רע בי? זה בגלל החלום שלי? למה מתאכזרים אליי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות