היי,אני לומדת בכיתה יא, ובכיתה שלי יש חבורת בנות גדולה שאני חלק ממנה.
הכרנו אחת את השניה שנה שעברה,כחלק מהמעבר מהחטיבה לתיכון.
בחטיבה היה לי נורא בכיתה. לא הרגשתי חלק,לא קשורה היה לי הרבה חברים מחוץ לכיתה,אמנם בשכבה אבל זה לא אותו הדבר כשאת נמצאת בכיתה שלא טוב לך בה ושיש לך בה אולי רק שתי חברות קרובות רחוקות.
אז כשעליתי לתיכון כחלק ממסגרת מגמה התחברנו מהר כל ה12 בנות יחד.אבל זה אף פעם לא הרגיש אמיתי.
נכון שאנחנו מבלות עד היום,יוצאות בימי שישי,אבל אני יכולה להגיד שרק על שלוש בנות בתוך כל החבורה הזאת אני יכולה לסמוך.
אני מרגישה שלא אכפת להם להחליף אותי,שלא באמת אכפת להם ממני.נכנסו אלינו שלוש בנות חדשות לכיתה אז פתאום כשהן נכנסות הן יפה מאוד יודעות להתעלם ממני ולתת לשלוש יחס של חברות נפש.
יש לי עם מי להיות ויש לי חבורה קטנה עם כמה בנות נוספת מחוץ לכיתה,ואני מרגישה שעליהם אני באמת יכולה לסמוך,אבל אני באמת מפחדת שהמצב יהיה כמו בחטיבה כי כבר עברתי את זה שכביכול ״בשכבה יש לך חברים אבל בכיתה את אבודה״ ומניסיון זה לא כזה מנחם כמו שזה נשמע. אני מרגישה שאני נלחמת על המקום שלי שם אבל אני לא רוצה בזה,זה לא מגיע לי.
בייחוד זה שאני נמצאת בתקופה קשה בבית וחברים זה הנחמה שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות