היי, לא יצאתי כל השנים האלה ובקיצור הייתי כל הזמן בבית.
עכשיו המצב השתנה(ממש מעט) והכל פתאום נראה מאיים, אני מרגישה פרנואידית וחייבת להסתכל מסביבי כל הזמן.
הרגילו אותי שלא להיות בעלת דעה אישית, ולכן אני מתקשה מאוד לקבל החלטות, אפילו הפשוטות ביותר. אני מרגישה זרה ומוזרה, אני לא מכירה את העולם בכלל.. אני מרגישה כמו עב"ם. אפילו הלכתי ברגל הביתה רק כי טעיתי באוטובוס ופחדתי לשאול את הנהג איך מגיעים, ובכלל אני מפחדת לשאול משהו באופן כללי. לא משנה מה. הכל ריק, אתם מבינים? אין תקווה.ניתוק מוחלט. אני פחדנית, אני מפחדת ללכת ברחוב כי אני מתביישת.
מה עושים במצב כזה נוראי?? מקווה מאוד שיש לכם עצות מועילות
תודה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות