נמאס לי לשחק אותה כאילו הכל בסדר.
לא , פשוט לא. הכל ל א בסדר. המצב שלי נוראי. בחיים לא הרגשתי כל כך מלוכלכת כמו עכשיו. מושפלת , בלויה. לקחו לי משהו שאף אחד לא יחזיר. את התמימות, הרוך, הנועם. אותי. פשוט אותי. המגע הזה, שמבחיל ומרתיע. שגורם לי להקיא. ההרגשה הזאת שעולה לי בגרון כל פעם מחדש. הפנים שלכם, של שניכם שלעולם לא אשכח. התסכול הזה, לדעת שחיכיתי כל כך הרבה זמן, ששמרתי את עצמי לאחד. והאחד ? הוא כבר לא האחד. ובטח שלא הראשון. כל בן אדם ששומע מה שקרה לי, שמחבק אותי ומבטיח שהוא כאן בשבילי. הוא לא יודע איך זה מרגיש, הוא לא באמת מבין אותי. הוא לא כאן בשבילי בלילה כשאני בוכה, או ברגעים שבאמת כבר אין לי כוח לחיות. הוא פשוט לא כאן. ואתם? כן אני מדברת עליכם, על שניכם. איך אתם חיים עם עצמכם? איך אתם קמים בבוקר ומחייכים? אתם באמת ממשיכים את החיים שלכם כרגיל? אתם באמת מסוגלים לחיות עם עצמכם למרות מה שעשיתם לי? אז אתם שניכם תקשיבו לי טוב. חלאות כמוכם יקבלו את התשלום שלהם. אולי לא ממני, כי אני לא אתלונן. חוץ מהפנים שלכם אין לי שמץ של מושג מי אתם. וגם כי לא אכפת לי. אם תכנסו לכלא זה ישנה את מה שאני מרגישה ? זה יחזיר לי את התמימות והבתולים שלי? אז אני אענה לכם בצורה הכי אמיתית. ל א . זה פשוט לא ישנה שום דבר. ההרגשה הזאת תלך איתי כל החיים. הידיעה ששתקתי, שלא הצלחתי לדבר, שפשוט עמדתי כמו פסל בלי להגיב. שלא הצלחתי אפילו ללחוש. הקיפאון הזה והפחד, אני בחיים לא אשכח את זה. אני בחיים לא אשכח איך זה מרגיש להיות משותקת. הלוואי והייתם מסממים אותי ולא הייתי זוכרת כלום. הלוואי! אולי אז לא הייתי מתעוררת כל לילה מזיעה מסיוטים, שחוזרים על עצמם שוב ושוב ומזכירים לי את מה שקרה בלילה ההוא.
זהו פשוט נמאס לי להתנהג כאילו הכל בסדר, ויותר מזה נמאס לי להרגיש מלוכלכת ואשמה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות