קצת על עצמי - אני תלמידה מצטיינת תמיד עם ממצוע שנתי של 90 ואפילו 95 פלוס.
עד כיתה ח הייתי מעולה במתמטיקה, זה הלך לי כל כך בקלות וכל מבחן קיבלתי בין 90-95. בכיתה ט ממש הדרדרתי (כנראה בגלל המורה שלא היה לי חיבור איתה, או שסתם החומר נהיה קשה, או שהתעצלתי. כי אני עצלנית.) והציונים שלי היו 62, 66, 56 ולבסוף 40 שזה הנכשל הראשון שלי. דיברתי עם אמא שלי על הציונים והיא חיפשה לי מורה פרטית. ניסינו אחת ואחרי שקיבלתי 56 או 40 (כבר לא זוכרת) יצרנו קשר עם מורה אחרת דרך חברה שלי, וכולם ממש משבחים אותה ואומרים שהיא באמת מורה טובה. היא קשוחה רצח ודורשת עבודה קשה, ושוב, אני לא טיפוס של עבודה קשה. אני אוהבת דברים שבאים בקלות ואני מודה בזה כי אף אדם לא מייחל לקרוע את התחת בשביל כל הישג קטן. הלכתי למורה הזאת בקיץ בין ט לי' ובאמת ישבתי כל יום על תרגילים (אני לא זוכרת שחרשתי ככה על מתמטיקה בעבר), ובמבחן הראשון בי' שהיה על החומר הישן הוצאתי 97 והייתי ממש גאה, וכנראה ההצלחה עלתה לי לראש ובמבחן השני הוצאתי שוב 66. מאז הציונים שלי היו 67 ו67 והשנה (יא) פתאום עוזבים לגמרי את כל מה שתרגלנו שנתיים והוצאתי בראשון 67 (עדיין על החומר הישן, גאומטריה פונקציות וכו'), ובמבחן האחרון קיבלתי 23!!! חשוב לציין שאני לא לוקחת דברים שלא מעניינים אותו באופן קשה (שכחתי לציין שאני 5 יח"ל) ואני לא בוכה מציונים מכיתה ו' אולי (כשקיבלתי 67. מה יש עם הציון הזה) ובכללי אין לי את הפחד הזה מהמבחנים במתמטיקה. או שאני לא לומדת מספיק אז אני מראש יודעת שאני לא אצליח לכן אני לא פוחדת ואין לי שום דבר שידרבן אותי, או שאני עדיין רגילה שדברים באים לי בקלות כי מקצועות הומאניים,ספרים, שפות ואמנות אלה הנקודות החזקות שלי, וכשזה מגיע לכימיה או למחשבים ובעיקר מתמטיקה ובעיקר 5 יח"ל אני מתקפלת ישר (קיבלתי בבוחן בכימיה 51 כששנה שעברה היה לי 100 בשתי המחציות ובשנתי).
אז יש לי שתי שאלות.
1. אם לגרום לזה שיהיה לי אכפת? כלומר, מאז המבחן התחלתי לקחת את זה קצת יותר ברצינות ואני משתדלת יותר להתרכז בהסברים ואני תמיד מכינה שיעורי בית במילא, אבל איך לגרום לכך שזה לא יקרה שוב? שהחוסר אכפתיות לא יישאר אצלי עד הבגרויות ובסוף אני חלילה אתקע בלי בגרות?
2. אמא שלי תתייאש ממני. היא שילמה אלפי שקלים על המורה הזאת, על שיעורים נוספים איתה בשבוע, תמיד אמרה לי ללמוד ולא להזניח ואני באה אליה בכיתה יא עם ציונים 67 ו23?! מישהו יכול לעזור לי ולתת עצה לגבי הדרך שבה אני מספרת לה את זה? חשבתי להסתיר את זה ממנה עד המבחן המתקן בסוף מחצית, אולי לספר לה שקיבלתי ציון גרוע אבל אני הולכת להשתפר ולתקן את זה?
וגם אני מפחדת מהמורה שלי. היא תמיד ירדה עליי בגלל כל ה67 שתמיד קיבלתי, אז עכשיו אני אבוא לה עם ציון שנראה כמו ניקוד לא מלא של שאלה? היא תפטר אותי היא גם ככה רואה שאני לא לומדת בבית והכל. בבקשה עזרה! באמת שהכי מפחיד אותי בסיפור הזה זה אמא שלי והמורה שלי. (וכל הכבוד למי שלא התייאש מהאורך של השאלה!)
נ.ב: לרדת ל4 לא בא בחשבון. אני לגמרי תלמידה של 5. קצת עצלנית רק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות