שלום לכולם,
כמו שהבנתם לפי הכותרת בגדתי בחברה שלי לפני שנתיים+ תנו לי להסביר לכם את כל התמונה לפני שאתם שופטים אותי.
אני וחברה שלי ביחד כבר 3 שנים זה אומר שהייתי בן 17 כשהכרנו והייתי עדיין מאוד ילדותי בחשיבה שלי אני מרגיש שמאוד התבגרתי מאז, באותה תקופה לא חשבתי שהקשר שלי איתה יהיה כלכך רציני והייתי מאוד טיפש ולכן כשטסתי לחו"ל עם חברים והייתי שיכור (לא מצדיק) התנשקתי עם מישהי מתוך חרמנות של אותו רגע זה לא שם כי כשחזרתי לארץ הייתה לי אותה סיטואציה אחרי כמה שבועות במועדון. התחלתי להרגיש מאוד רע אחרי זה אבל תמיד היא אמרה לי שבשבילה בגידה זה הילה לפרידה ומשהו שאי אפשר לסלוח לו ידעתי שאם אני אספר לה כנראה ניפרד אבל הייתי פחדן ולא גבר מספיק בשביל לספר לה תאמת כשעברו הימים והשבועות כבר הרגשתי שמאוחר מדי לספר כי כבר עבר כלכך הרבה זמן שגם אם היא תסלח לי היא תאבד את האמון שלי לנצח כי איך יכלתי לשמור את זה כלכך הרבה זמן בבטן אחרי זה גם הגעתי למסקנה שזה לא פייר כלפיה שאני אספר לה הרי למה לפגוע בה ככה בשביל שאני יוריד את האבן הזאת מהלב? בשביל שאני ירגיש יותר טוב עם עצמי? לא מגיע לה עדיף שאני ישאר עם החרא הזה בבטן ויקבר עם זה ו"יסבול" כל החיים וככה עברו להן שנתיים בהם הבנתי כמה אני אוהב את חברה, כמה היא חשובה לי ושאני רואה את הזוגיות בנינו כמשהו שיכול להימשך כל החיים אני בחיים לא יכיר מישהי כמוה ובגלל שאני כלכך אוהב אותה אני חושב שמגיע לה לדעת את האמת לא מתוך יצר אגואיסטי של להרגיש טוב עם עצמי שסיפרתי אלה בשבילה, כי מגיע לה לדעת מי זה חבר שלה. מה דעתכם בנושא?
אין טעם לגרום לי להבין כמה חמור מה שעשיתי כי אני מבין.
בגלל שאני רואה את הקשר שלי איתה כמשהו שיכול להחזיק כל החיים אני לא חושב שזה נכון לזוגיות שצד אחד שומר לעצמו כזה שקר בבטן הייתי רוצה שתבין שזה משהו שבחיים לא יחזור על עצמו כי התבגרתי ואני מבין את הטעות ושלא תאבד את האמון שלה בי לכל החיים. אשמח לקבל כל דעה והצעות בנושא תודה שקראתם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות