שלום לכולם, אני סטודנטית החל מעוד שבועיים ואני בת 25. חשבתי לעבוד כמטפלת לקשישים לא סיעודיים בביתם כי א') אני מאוד אוהבת קשישים ואת הדור של פעם. אני מוצאת שיש בהם טוב לב, תמימות ופשטות אנושית מרגיעה שנורא חסרה לי באנשים.
ב') יש לי חרדות חברתיות קשות שממש מגבילות אותי בעבודה עם אנשים ואני לא מצליחה למצוא עבודה שלא מלחיצה לי את החיים. ואני מדברת על עבודות מזכירות ושירות. ג') יש בי רצון לתת מעצמי ולעזור לחלשים.
מצד שני, עבודות כאלה מבוצעות בעיקר בידי פיליפיניות ועובדים זרים ונראה לי שזו בושה להגיד למשפחה שאני עובדת בזה, שלא לדבר על הקורות חיים. יש באמת סטיגמה על זה? זה לא נראה טוב בקורות חיים? אני מתחילה ללמוד כלכלה, לא משהו טיפולי. עזבתי כבר 4 מקומות עבודה לאחרונה לאחר כמה ימים בודדים בגלל הפחדים שלי ואני חוששת שאולי לא אצליח למצוא מקום שלא אסבול בו. זו באמת העבודה הכי פחות מלחיצה שאני יכולה לחשוב עליה (חוץ מעבודה מהבית שאני לא מוצאת) אבל אני מפחדת להוריד את עצמי לעבודה שנחשבת בחברה שלנו כנחותה, ולהרגיש כישלון. מה אתם חושבים? עזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות