יש לי אחיין בן שנתיים וחצי בערך, וכשהוא נולד הוריו היו באים איתו אלינו כמעט כל יום כדי לקבל עזרה וכי כולם התלהבו ממנו. עם הזמן הם התחילו לבוא רק בימי שישי ובשבתות (הם גרים שתי דקות מאיתנו) וכשהם לא מביאים אותו זה השישי הכי עצוב בעולם (בשבת אני יודעת שמחר יש חברים אז אני מתנחמת). לפעמים אנחנו אפילו לא עושים ארוחה משפחתית כי אמא שלי עושה משמרות לילה וכאלה, ואז אני בכלל בחדר כל היום. אני יודעת שהם מתכננים לעבור לגור לקנדה ואפילו שבהתחלה חשבתי שהם לא רציניים או שזה לא יצליח, נראה לי שיש להם התקדמות ואולי זו אפילו השנה האחרונה שלהם בארץ. אז הם פשוט ייקחו אותו, יעבירו אותו ליבשת אחרת, יחיו שם בלי משפחה וייקחו את האור המרכזי בחיי. איך אני אעביר ימים, סופ"שים, חגים בלעדיהם?
אני יודעת שזה מה שהם רוצים ולראות עולם יעשה להם ולו טוב, אבל אני פשוט עם דמעות כשאני כותבת את זה.
סליחה שזה יצא כזה דרמטי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025