היי כולם, אני שמיניסטית. במשך כל החיים שלי אני ואנשים סביבי תפסו ממני ילדה שקדנית, חדורת מוטיבציה להצליח בחיים ובעלת משמעת עצמית גבוהה. כל שנה מכיתה ז׳ קיבלתי תעודות הצטיינות, הייתי יודעת לסדר לעצמי לוח זמנים מפורט לכל חודש קרוב לפחות, עד לרמה של מתי ביום אני נפגשת עם חברים או יוצאת ואת רוב המטרות שלי מבחינה לימודית (אם לא כולן)- השגתי. מאמצע השנה שעברה עם תחילת הבגרויות הפכתי הרבה יותר אדישה ללימודים. חשוב לי גם לציין שהייתי לפניכן לחוצה ברמה של להוריד חצי בקבוק רסקיו לפני מבחן, והשנה הגעתי למצב שאני בקושי מקדישה זמן ללמידה ובפעמים הראשונות בחיי ניגשת מבלי ללמוד כצורך, ישנה טוב בלילה עם הידיעה הזו, ואפילו מוציאה נכשלים. פתאום קשה לי לשבת על כיסא לחרוש ולעשות דברים בהתאם לסדר העדיפויות שלי. מרגישה שאני לא אני, שהפכתי להיות אדם שבזמן אחר לא הייתי מחזיקה ממנו. אמנם ציינתי את הדוגמה הלימודית, אבל זה בא לידי ביטוי בעוד הרבה היבטים בחיים שלי. איך חוזרים לדרך הישר? מה אפשר לעשות במצב שלי? זה גורם לי להרגיש ממש רע. אני יודעת שציונים הם לא אינדיקציה לשום דבר שקשור לחוכמה שלי או לאינטיליגנציה, אבל הם חשובים לי והדרך שעבדתי בשבילם מייצגת לי עבודה קשה בדרך למטרות שלי ומוטיבציה להצליח- דבר שמאוד חשוב לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025