היי , יש לי חבר שבעה חודשים ואני טיפה בהתלבטויות עם עצמי לגבי המערכת יחסים שלנו.
אומנם זו זוגיות של הנעורים והיא לא צריכה להיות בהכרח מאוד רצינית אבל בן זוגי מאוד חשוב לי וחלק גדול מהחיים שלי.
אני מרגישה שלפעמים אני מוותרת על חלק ממני בזוגיות , אני יודעת שבזוגיות צריכים להיות פשרות ולא כל אחד תמיד משיג את מה שהוא רוצה אבל תמיד זו אני זאת שעושה את הוויתורים. היה לי בעיה עם זה שהוא לא בא אלי ותמיד אומר לי לבוא אליו , בהתחלה זה היה נוח יותר אבל לאט לאט ההורים שלי התחילו להעיר על זה שהם רוצים לראות אותו (ובצדק) והוא כל פעם מצא סיבה אחרת לא לבוא וכששאלתי אם זה מתוך ביישנות שלל את זה בכל תוקף . הוא תמיד אומר לי לבוא אליו אפילו כשיודע שיש לי יום ארוך ולבוא אליו מקשה עלי עוד יותר וכשאני אומרת שיבוא אלי ויקל עלי הוא אומר שאין לו כוח .
בנוסף לזה אנחנו לא יוצאים למקומות , אני רוצה לצאת אבל הוא לא ואני כמובן מתפשרת על זה . בכל שבעת החודשים האלו יצאנו פעם אחת . אני לא מתכוונת שנצא כל יום אבל פעם בחודש או חודשיים זה לא בקשה מוגזמת..
כבר המון פעמים אני עושה איתו שיחות על זה , ניסיתי לשנות גישות בשיחה ושום דבר לא עוזר . מתחיל להמאס עלי כשכל פעם שאנחנו רבים או מדברים על דברים שמפריעים זה תמיד אותו הדבר. אשמח לעצות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות