אוקי .
אז , רציתי לשתף אתכם בבעיה שנראה לי שרוב הנערים והנערות בסביבות הגיל שלי שנמצאים בארון נמצאים באותה בעיה ..
איך לצאת מהארון ? איך לצאת מהמקום הזה שחוסם אותי להיות מי שאני ?
יש לי כ”כ הרבה פחדים מלעשות את זה וסיבות למה לא לעשות את זה ..
ההורים שלי הומופובים או כמו שאמא שלי מתארת את עצמה ” לא אכפת לי שהם קיימים רק שלא יהיו במשפחה שלי “ , זה מכשול שאני מפחדת לעבור כי אלה ההורים שלי .. אף אחד לא רוצה שההורים שלו לא יאהבו אותו , את מי שהוא ..
המשפחה שלי .. זה כבר סיפור אחר .. המשפחה שלי לא משפחה הומופובית רגילה . אני לא אשכח איך ישנתי אצל דוד שלי , אחרי קידוש כולנו יושבים , מדברים , ואז צץ לו הנושא שאני ככ אוהבת שהם מדברים עליו , הקהילה הגאה . קיוויתי שזה יהיה כמו תמיד .. שהם מדברים בכוונה לעצבן אותי .. אבל השיחה הזאת , היא לא הייתה השיחה שקיוויתי שתהיה . זה התחיל כרגיל , כמה שזה דוחה בעיניהם .. לא שתקתי , אמרתי את מה שיש לי לומר כרגיל , ואז דוד שלי , פתח את הפה שלו וזרק דיבריי ” חוכמה “ - ” לא רק שהם מגעילים אותי ,אני חושב שצריך לעשות להם שואה לכל ההומואים , הלסביות , הביסקסואלים (הוא אמר דו מיניים אבל אוקי ) , וכל הטרנסג’נדרים ( בשפתו - קוקסינלים ) האלה , הם לא צריכים לחיות . “ זה מה שהוא אמר , בן אדם דתי , אחרי קידוש , שאחד מהחוקים הכי גדולים במה שהוא מאמין בו זה אל תרצח . איך אני אומרה לצאת כשהמשפחה שלי חושבת שמגיעה לי שואה ? שגם אם אני אצא מול ההורים שלי אין לי לאן לברוח .. כי אין אף אחד שיאהב אותי כמו שאני .. שלא יסתכל עליי כאלו משהו לא בסדר בי ..
אז בבקשה תסבירו לי איך אני אמורה לצאת מהארון בידיעה שאף אחד לא יהיה איתי .. ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות