יש לי 4 בנות מקסימות, יפיפיות מוכשרות. באמת לא מובן אליו....
אבל, הכמיהה לבן זכר קיימת, אולי לאור המציאות של הרכב המשפחה.
כרגע אני בתחילת (כבר קרוב לאמצע) הריון חמישי, ומפחדת מאד להתאכזב.
אני מפחדת להתאכזב שזו "שוב" בת...
אני גם לא אוהבת את האכזבה הזו... ואם זו בת - אני ממש לא רוצה להתאכזב מעצם קיומה.
(ברור שהכי חשוב הבריאות וכו', אבל מה לעשות, זה עניין עם משמעות, ונוגע בי במקומות עמוקים בנפש....),
אני מבולבלת ונסערת, אשמח לתובנות מחכימות, ולעידוד.
כמו"כ איך להתמודד עם היחס מהסביבה והמשפחה מסביב, אחרי הלידה הקודמת הרגשתי שמרחמים עלינו.... ה"מזל טוב" היה: עוד בת.... לא נורא....
בנוסף, אשמח מאד לייעוץ האם כדאי לשאול לגבי מין העובר או לא.
מצד אחד - האפשרות להתאכזב (ואני אתאכזב אם ווכאשר..... , אין לי שליטה על זה...)
מצד שני - אולי כדאי לעבור את שלב האכזבה מוקדם יותר, ולא לאחר הלידה
(תתפלאו, לא כל האמהות מאוהבות על השנייה הראשונה ברך הנולד... אני בטוחה שרגשות של אכזבה לא מעובדת יכולים להפריע לי)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות