לפני כמה שנים (בכיתה ח) הייתי בדיכאון ממש קשה שהגיע לשיאו בכיתה י׳
היו לי התקפי זעם נוראיים, לא הייתי הולכת לבית ספר, הייתי פוגעת בעצמי... הייתי במצב ממש לא טוב, שגם השפיע ממש קשה על כל המשפחה שלי..
בתחילת יא עברתי מפסיכולוגית לפסיכיאטרית שנתנה לי כדורים נגד דיכאון
היום אני במצב הרבה הרבה הרבה יותר טוב
באמת כאילו אני בן אדם חדש
ברור שיש דברים שלא עוברים ויש דברים שתמיד יצטרכו עבודה, אבל אני מודה כל כך על המצב שאני בו עכשיו.
עכשיו עברה שנה מאז שהתחלתי עם הכדורים
והפסיכיאטרית שלי אמרה שאני אהיה עם הכדורים בין שנה לשנה וחצי
זה אומר שבזמן הקרוב אני אצטרך להפסיק עם הכדורים
ואני מפחדת מזה ממש, אני בפרנויות אני לא יודעת מה לעשות
אני לא מרגישה כאילו אני יכולה לדבר על זה בכלל עם הפסיכיאטרית שלי כי אני פשוט לא אוהבת אותה... כרגע אני בעיקר עם טיפול תרופתי ופחות פסיכולוגי חוץ מפגישות מעקב פעם בכמה זמן
כי אני פשןט לא מתחברת אליה
אני לא יודעת מה לעשות, אני מפחדת לחזור להיות כמו שהייתי לפני אני מפחדת להפסיק עם הכדורים.. אני פחדת להעביר את המשפחה שלי את מה שהעברתי אותם כי אני לא יודעת עד כמה הם יוכלו להתמודד עם זה... יש לי אחים קטנים ואני רואה שזה השפיע עליהם
אני לא יכולה לעשות להם את זה עוד הפעם ואני פשוט לא יודעת מה לעשות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025