חגגתי השבוע יום הולדת. אני לא טיפוס של קרחנות, הזמנתי כמה חברות לשבת איתי על החוף ולשתות יין. באמת שהזמנתי את החברות הכי הכי קרובות שלי. כולן הבריזו! הגיעה רק אחת. נטשנו את החוף והלכנו להסתובב קצת ולאכול, היה ממש ממש כיף איתה.
מאחת החברות נפגעתי במיוחד, משתי סיבות:
1. לכולן היה תירוץ: חולות/עבודה/עניינים, ולה פשוט לא התחשק להגיע.
2. אני גרה ממש קרוב למכללה שבה אנחנו לומדות והיא גרה מאד רחוק, אז המון פעמים היא ישנה אצלי, גם במהלך הסמסטר וגם בתקופת המבחנים. רק בשבוע שעבר היא ישנה אצלי שלושה לילות. יום לפני שחגגתי, היא חתמה על חוזה לשכור דירה פה באיזור. הודיעה לי את זה בסמס וממש בסמס אחריו הודיעה שהיא לא מגיעה ליום הולדתי. זה ממש מרגיש כמו "עכשיו כשיש לי דירה אנחנו לא חברות יותר".
מה שמפריע וקשה לי עכשיו, זה שהחברות שלי ממשיכות כרגיל. שואלות אותי מה העניינים, הציעו לי להיפגש בסופ"ש, שאלו איך היה בחוף. וממש לא בא לי לדבר איתן!!! במיוחד עם ההיא. זה אפילו לא בקטע של כעס (למרות שברור שאני כועסת ופגועה), זה פשוט בקטע של מיאוס. כלומר, אם אתן לא חברות שלי אז סבבה אין בעיה, אבל למה אתן מציקות לי ושואלות מה נשמע אם אנחנו לא חברות? מה הקטע עם העמדת הפנים הזאת?
הייתי רוצה שלפחות יעזבו אותי בשקט.
מה אתם מציעים לי לעשות? מתלבטת אם לדבר איתן, זה מרגיש קצת ילדותי וגם חסר טעם, כי לא בטוח שאפשר לתקן ואני לא חושבת שאני רוצה בכלל. ניסיתי פשוט להתעלם מההודעות שלהן או לענות בקרירות אבל מתברר שממש כל כל כל החברות שלי מאד גרועות ברמזים.
אשמח לעצה, אני מרגישה מאד בודדה כרגע. בן זוגי בחו"ל מה שגם לא תורם לתחושות...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות