חזרתי הקיץ אחרי שהייה של כמה שנים בחול, עולה לכיתה י'.
שמרתי על קשר עם שתי בנות אבל אני לא יודעת לאן זה הולך..
כל בוקר כשאני קמה אני רוצה לבכות בגלל שאין לי כח לסחוב עוד יום בבית ספר.
אין לי חברות והכל באשמתי, אני נורא לחוצה ממה שאנשים יחשבו עליי ובגלל זה אני כמעט ולא מדברת (מתוך פחד שיצחקו עליי או שלא יאהבו אותי) וכולם חושבים שאני פשוט לא מעוניינת לדבר איתם ואני הכי כן, יוצאים מצבים שאני מסתגרת לבד בשירותים מחשש שיראו שאני בודדה.. עם החברה הכי טובה שלי פה שמרתי על קשר עוד מאז שעזבתי, והיא בן אדם מדהים שדואג לכולם ותמיד עוזר וכולם אוהבים אותה והיא מוקפת חברים, היא אפילו מזמינה אותי לשבת עם החבורה שלה אבל אני לא מרגישה בנוח שם.. הם אף פעם לא קוראות לי לבוא לאכול איתם או ללכת ביחד אחרי ביה"ס למרות שאנחנו גרות ממש קרוב, אבל אני תמיד מפחדת להציע מחשש שיחשבו שאני נדחפת או לא רצויה.. היא תמיד מנסה לעזור לי אבל יש לה גם חיים משל עצמה ואני מרגישה שאני כמו עוול בשבילה, מעיקה לה וכאלה. יש לה עכשיו גם חבר והיא תרצה גם להיות איתו שזה הכי לגיטימי בעולם אבל אני פשוט נעלמת מהתמונה.. לא רואים אותי יותר.. לא מרגישה רצויה בכיתה בחבורה בבית ספר ובכללי בישראל אני מרגישה שאף אחד לא מרגיש בנוכחותי או אכפת ממני ושאני סתם איזה עציץ שמעתיק מהלוח.. כל פעם שאני הולכת במסדרון בהפסקה אני לגמרי לבד ואני מרגישה שכל העיניים נעוצות בי ושופטות אותי ואני מרגישה נורא חשופה, הלב שלי דופק מהר והפרצוף שלי נהיה אדום.. אני בלחץ כל הזמן ונמאססס לי כבר נמאס לי! אני לא רוצה ללכת יותר לבית ספר! לאף אחד פה לא אכפת ממני ואני שונאת את הישראלים האדישים האלה ואת הסביבה הכל כך לא מקבלת שאני נמצאת בה!! בא לי למות אני לא מסוגלת יותר אני קמה בוכה יוצאת בוכה בהפסקה בוכה בכיתה עם דמעות הולכת הביתה בוכה בלילה בוכה כל החיים שלי התהפכו ואין לי כוחות יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025