כולנו יודעים כמה תהליך היציאה מהארון הוא קשה וכמה השנים של ההסתרה והמשחק מתישים ויוצרים תחושת אומללות. יצאתי מהארון בגיל 23 - עברתי לתל אביב והכרתי חברים מהעיר התערבבתי וגם לאט לאט מעגל החברים השתנה . הרגשתי סוף סוף שלא שוקל מילים לפני שאומר מחשש שמא יתפרש שאני פחות גבר , לא משחק משחק וכן כיף לי להרגיש שאני לא מוזר ונהנה מלצאת למסיבות גייז ,לדבר איך שאני רוצה ובעייקר להרגיש שלם. דחיתי את הלימודים בשנתיים וכעת אני גם ככה מתלבט בין שלושה תחומים שונים אבל בכלל המחשבה של לצאת מתל אביב גורמת לי פחד נוראי . אוניברסיטת תל אביב לפי הסיפורים לא הכי סימפטית ,אנשים רעים אחד לשני ואין תחושה של אווירת חברותא בלמידה עם זו היתרון כבר בשמה - היא בתל אביב , גיי זה בסדר ,הרבה כמוך ואתה בעיר הכי חופשית בעולם . אני רשום לתל אביב להנדסת חשמל / הנדסת תעשיה וניהול במקביל לאוניברסיטה העברית בירושלים לרפואת שיניים שפשוט שונה לגמרי מתל אביב וכן גם רשום בבן גוריון להנדסת חשמל ולהנדסת תעשיה וניהול ששם אומרים שההווי מטורף וכולם חברים של כולם
ובכלל שלא לדבר על התואר - בחירת העיר ממש מעסיקה אותי ,הפחד מזה שבקושי יהיו כמוני באוניברסיטה ,שאבזבז את השנים שלי בקרבת סטרייטים אחרי שעשיתי צעד ענק ויצאתי מהארון. אני יודע שלחלקכם זה נשמע טיפשי ושטחי אבל באמת נראה לי מהלך ממש מפחיד לצאת מתל אביב ,אני מודע לזה שאלמד רוב הזמן ולהנות מהעיר לא יהיה כל כך אבל עדיין עצם ההישארות בתל אביב מרגיעה אותי - הקרבה להורים בראשלצ המחשבה שאוכל לבאמצע התואר לעבוד באיזור ולשכור שוב דירה במרכז .. מצד שני קצת מעצבן אותי שאני נותן לעיר כל כך להשפיע על בחירת הקריירה ... אני באמת לא יודע מה לעשות . אלה חששות לגיטימיים ???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות