יש לי שאלה שהיא קצת משונה, אני פשוט אוהבת לחשוב ולהתעמק בדברים חח.
היא לא קשורה לאיזשהי בעיה אישית שאני רוצה לקבל עזרה, זה יותר לשאול את דעתכם בנושא. אני מקווה שהשאלה בכל זאת תעלה.
למה אנחנו בעצם מתאהבים?
כלומר... אתם בטוחים שזה לא אשלייה?
הסיבה שמופרשים הורמונים מהמוח ומוזרמים בכל הגוף, גורמים לנו להרגיש כל כך טוב בגוף ובנפש, וכל כך משפיעים על מצבי הרוח שלנו, זה בעצם עצם קיומו של אדם מסויים.
איך זה בעצם הגיוני? למה זה קורה?
קרה לי כמובן שאמנם לא ממש "התאהבתי", אבל "נדלקתי" על בנים.
ומאז שחשבתי על כל הדבר הזה, זה מזמן לא קרה לי ולא הרגשתי רגשות כלפי אף אחד. אני לא מרגישה אפילו צורך לזה, או רצון להיות נאהבת על ידי מישהו בצורה הזאת.
אני יודעת שזה בסדר ולגיטימי, אני לא שואלת אם זה נורמלי או לא. אני פשוט אומרת שזה מוזר קצת. זה נראה לי מוזר. אהבה נראית לי כמו דבר מוזר, ואני לא בטוחה שזה לגמרי לא אשלייה, שאמנם פיזית היא קורית אבל אולי בגלל סיבה פסיכולוגית וחברתית. כי אנשים מדברים על אהבה, ואנשים רוצים להתאהב בגלל מה שהם שומעים. כי כשאני חושבת על זה, אהבה זה קצת מוזר.
ומה דעתכם על זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025