אני בת 13, ושנה שעברה הייתי בכיתה ז. הלכתי לסוג של כיתת מופת בצד השני של העיר עם כמה חברים מהיסודי וכמה חברים מחוגים אז הכרתי בערך חצי מהכיתה. בהתחלה היה לי טוב שם והיו לי מלא חברים טובים אבל אחרי כמה זמן ראיתי שעושים מפגשים בלעדי, ילדים שחשבתי שחברים שלי מרכלים עליי מאחורי הגב, ממציאים עליי סיפורים ובאירועים ומפגשים היו כמה פעמים שהתנהגו אליי מגעיל ואז סיפרו להורים שלהם שאני עשיתי את זה. החברה הכי טובה שלי התנהגה אליי מגעיל ואמרה עליי דברים לא יפים, מצאה חברה אחרת, הפסיקה דבר איתי ואזעזבה את הארץ ואני לא יודעת אם להרגיש טוב או רע על זה.רוב החברים הישנים מעמידים פנים שהם חברים שלי ואז כשנוח להם או שמישהו אחר מגיע הם פשוט הולכים או עושים דברים רעים אליי ויש לי רק חברה אחת טובה שגם היא לפעמים עושה דברים מעצבנים כאלה. אני בן אדם דכאוני כבר לפני אבל זה גורם לי ממש להתעצבן ואני בוכה הרבה, אבל מסתירה את זה בבית ספר ובחלק מהזמן אני ממש נהנת שם ואני לא רוצה ללכת לכיתה רגילה (חוץ מזה שהשכבה הקודמת שלי עשתה דברים הרבה יותר גרועים מזה שאני לא ארחיב עליהם בכלל) וההורים שלי ניסו לדבר עם המורה על אחד הדברים הקטנים מאלה כי הם לא יודעים על הכל (אחד הילדים שממש עשה לי דברים רעים) והוא שיקר למורה בזמן שאמרתי את האמת והיא האמינה לו וקראה לי שקרנית וחוץ מזה היא אמרה לי לפני שדברה עם ילדים אחרים על המקרה הזה (ילדים שאמורים להיות חברים שלי ולא היו שם בכלל) והם כולם אמרו לה שאני לא הייתי בסדר שם (ואז הילד סיפר להם והם דיברו אליי ממש קרוב אליי מאחורי הגב)
אני לא רוצה לעזוב את הכיתה כי זאת הכיתה היחידה בעיר,מה כדאי לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות