השאלה מופנית קודם כל לפסיכולוגים.
אני קליינטית קבועה שלכם, ילדה בת 14.5. הגעתי לראשונה בגיל 11 בגלל החרדות, אבל מאז דיברנו על עוד הרבה דברים ואתם מכירים אותי ממש טוב. אני לא אוהבת לשמור סוד, אני אוהבת לשתף בהכל.
אני מספרת לכם על מערכת יחסים רעילה עם מישהו גדול ממני וכל מיני שיחות סקס עם אנשים שלא תמיד היו טובים, תקופה שנמשכה אצלי כחמישה חודשים בסביבות גיל 13.5.
פרטים חשובים: כשהייתי עם אותו אחד, איכשהו משהו מזה יצא לאור בגלל שאני לא יודעת לשקר. ונאלצתי להמציא סיפור בדוי, כאילו זה בכלל בן 14 והמצאתי לו שם וגר במקום אחר מהבחור האמיתי והכל וזה סיפור שסיפרתי גם לפסיכולוגית שלי ואם אני מספרת לה את האמת אני בעצם מספרת לה שלא כך היה (אני מניחה שהיא חשדה גם קודם, אבל עדיין). ובבית תכלס יודעים שהיה שם משהו, ואמא מספרת לי על זה בדיחות לפעמים, אבל זה סוג של "יודעים ולא מדברים".
ונחזור לעיקר - אני לא מתכוונת לעשות את זה שוב, הבנתי שהייתי טיפשה ונחמדה מדי. מה לעשות אני בן אדם שקל לנצל. או לפחות היה קל לנצל.
אני לא רוצה להגיש תלונה בגלל שהמקרה מורכב, ואותו בחור בניגוד לשיחות הסקס לא בא רק כדי לנצל, כלומר, בסופו של דבר זה מה שהוא עשה, אבל הוא סתם היה לא יציב נפשית כזה וסתם לא נחמד. ואני לא רוצה לספר להורים, לפחות לא ישר, כי הם יהיו בשוק.
השאלה היא - יש פה תמימות יתרה, טיפשות, ניצול, כנראה שגם חומר פלילי (הגילאים), ילדה שהבינה שזה לא טוב לה ולא תחזור על זה שוב, עברו מאז איזה שבעה חודשים - האם ההורים ידעו על זה? ישר? האם תחייבו אותי להגיש תלונה או משהו דומה בגלל הגילאים והכל?
תודה רבה לכל העונים ואני מתנצלת על הניסוח הסבוך של השאלה, מה לעשות זה נושא טעון רגשית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות