שלום,לפני 3 שנים כשהייתי בכיתה ז' הרגשתי מעט בלבול לגבי הזהות המינית שלי.אבל לא נתתי לזה להשתלט עלי בחיי היום יום שלי.שנה שעברה כיתה ט' התאהבתי בחברה שלי,סיפרתי לה שיש לי רגש למישהי אבל לא אמרתי לה שזאת היא,היא קיבלה את זה ועודדה אותי לספר לאותה נערה שאני מאוהבת בה,אבל לא עשיתי את זה כי פחדתי שהיה בנינו ריחוק והיא אמרה שאם הייתה מישהי שמאוהבת בה היא לא הייתה לוקחת מרחק.אבל עדיין שומרת לעצמי.כרגע,אני כבר לא מאוהבת בה אבל לפחות יודעת מי אני ולאן אני שייכת.יצאתי מהארון לפני שנה לפני חברות שלי הן קיבלו את זה יפה.
ההורים הומופובים ממש,לא מוכנים לדבר על זה בבית,או בכל מקום שאנחנו נמצאים בו.הם לא יקבלו אותי בחיים ואני יודעת את זה.אני רק תוהה לעצמי מה יהיה בעוד כמה שנים שאהיה עם בת זוג,מה יהיה?מה אני אמורה לעשות?ניתוק קשר אני לוקחת את הצד הזה מעוד סיבה שאני מעדיפה לא לפרט.אבל בנתיים לשמור לעצמי?או לספר להם?מה אני אמורה לעשות במצב כזה?ויש גם עוד כמה הומופובים שאני מכירה בסביבה שלי.
אני גאה במי שאני,אני לא שונה,אני לא בגיל של בלבול כמה שיגידו את זה,זה לא נכון לדעתי.סוף סוף אני יודעת מי אני,ולא מבולבלת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות