יש לי חבר, אנחנו כבר שנה וחצי ביחד.
הוא התחיל איתי והמון זמן סרבתי עד שבחרתי לתת לזה הזדמנות.
אני בחורה נאה (מתאמנת 4 פעמים בשבוע ושומרת על הבריאות שלי), יש לי חברים ויש לי תחביבים נוספים. זאת בנוסף ללימודים שאני לומדת (אני בשנה שלישית) ויש לי ראש על הכתפיים. כביכול "יש בי הכל".
אבל יש לו תקופות שלפעמים הוא מפסיק להקשיב לי, מספיק לרצות אותי בקטע מיני, נחבא בתוך עצמו ופשוט צועק עלי כשאני באה לנשק אותו או לחבק אותו. שלא לדבר על יוזמת לשכב איתו ומשום מקום אני חוטפת ממנו גל של עצבים על זה.
הוא לא מדבר על מה שעובר עליו, ופשוט מפתיע אותי עם התנהגות מוזרה משום מקום כש"הכל בסדר". ואז, אנחנו רבים בגלל זה כי לא מגיע לי היחס הזה כשאני בחורה כל כך חמה. (אין צורך להסביר כמה אני בוכה בגללו...)
ההתנהגות השלילית הקיצונית שלו מעודדת אצלי התנהגות של להסתכל לצדדים. לא חסרים לי מחזרים, אז אחרי שהוא יוצא עלי ומסרב לדבר איתי אחר כך על ההתנהגות שלו (לילות שלמים של ריב והתעלמות ממני במהלך היום) - אני מרשה לעצמי להתכתב איתם, לשבת איתם (ללמוד ביחד) ולשבת איתם בעבודה בסוף היום. (אציין שאני לא "משחקת בהם", כי אני מודיעה להם מראש שאני בזוגיות, ובכל זאת לפעמים הם מסכימים סתם לדבר איתי ולהכיר כקולגות).
הדבר הזה גורם לי להבין שיש גברים שכן מעריכים אותי (למרות שאני יודעת שכשהם "מנסים להשיג" זה אחרת מ"בזוגיות")
אני אדם קליל וחם, ולפעמים מרגישה קצת לא בנוח שלי "יש אופציות" כשהוא אפילו לא מודע אליהן... מה אני אמורה לעשות בקשר איתו? יש למישהו מכם הסבר להתנהגות שלו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025