שלום לכולם,
אני מניחה שהרבה יתעצבנו בגלל השאלה שלי, אבל זה משהו שקשה לי לא לחשוב עליו, וזה למה החלטתי לפרוק.
אז לפני שנה בערך עברתי לגור בארצות הברית, חייה בדירה קטנה באזור גרוע, שכונה בסגנון גטו. משתמשת בתחבורה ציבורית, כי אין כסף לאוטו עדיין. הכל היה טוב, כי היי, מה זה בכלל לחשוב על לקנות רכב בכוחות עצמך בגיל 20 בישראל, או בכלל לשכור דירה.
אבל לא ממזמן התחלתי לימודים באוניברסיטה, וזה איפה שהדיכאון התחיל.
כולם סביבי עשירים, בעלי תחביבים של עשירים, כמו נגינה וספורט. דברים שכל הילדות שלי חלמתי עליהם, אבל לא יכולתי לאפשר לעצמי, אבל עכשיו כבר מאוחר מידי, בשביל להתקבל לנבחרת של האוניברסיטה צריך שנים ושנים של ניסיון.
עכשיו נכון שזה דברים כאלה קטנוניים, אבל אני נמצאת בסביבה הזאת כל יום, והקנאה באמריקאים (לא במהגרים) פשוט אוכלת אותי. התחלתי ממש לשנוא אותם, הם כל הזמן אוהבים להתלונן על הבעיות שלהם, ופשוט בא לי לבכות כשאני שומעת את זה, צרות של עשירים. זה גורם לי להרגיש נחותה, חסרת מזל אפילו הייתי אומרת, כמו "מהגרת" ענייה, כמו סליחה אם זה מעליב מישהו "מטפלת זרה" בארץ.
אני לא מצליחה להתחבר לאמריקאים, ומפחדת שלא אצליח אפילו להתחתן כאן. אני לא רוצה להתחתן עם איזה "מהגר", אני רוצה להשתלב בחברה, ולהיות "כמוהם". כשאני מדברת על אמריקאי אז אני מתכוונת לאדם הלבן, הנוצרי, כי זה הרוב איפה שאני גרה.
אני מרגישה מכוערת מסביב לכל הנשים הלבנות, הגבוהות, האתלתיות, הבלונדינית ובהירות העיניים.
כולם פה יותר מצליחים ממני וזה מבאס נורא.
לחזור לישראל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025