אני בטח נשמעת אנוכית אבל הסיפור מורכב. ההורים שלי פתחו לי חשבון חיסכון כשנולדתי וכל חודש העבירו לשם סכום כסף מסוים במשך 18 שנה. בגיל 18 החשבון שלי נפתח עם הכסף (50000 שקל בערך) והוא מיועד ללימודים. ההורים שלי התגרשו ואני חיה עם אמא. לאמא יש בעיות כלכליות וכל הזמן היא מבקשת ממני עזרה. בהתחלה לא היה אכפת לי, נתתי לה 15000 שקל לפני שידעתי שהיא לא תוכל להחזיר לי אותם. היא אמרה שאת שאר הכסף אני אשמור ללימודים. התחלתי ללמוד נהיגה ואני מתחילה תואר ראשון באוקטובר. ואמא שלי שוב נזקקה לכסף ונתתי לה 10000 שקל, שכמובן גם אותם היא לא תוכל להחזיר לי אבל אין לי לב להגיד לה לא. חודש שעבר היא שוב הייתה צריכה כסף, ובשלב הזה אמרתי די, יש לי הוצאות והכסף מיועד לזה, ואמרתי לה לא והיא התחילה לצעוק עליי שאני רעה ושאני אף פעם לא עוזרת לה והיא התחילה ממש לריב איתי, ובגלל שאני מתחשבת וכואב לי עליה נתתי לה עוד 7000 שקל. נשאר לי פחות מ20000 שקל שאיתם אני צריכה גם לממן לימודי נהיגה וגם תואר ראשון שהוא יקר רצח. אני עובדת וקורעת את התחת שלי ומרוויחה טוב ואני אף פעם לא מבקשת ממנה כסף לדברים אישיים שלי. הכל אני מממנת לעצמי- אם זה בגדים, יציאות, טיפולי לייזר שחסכתי אליהם הרבה. מה אם היא שוב תצטרך כסף? אני עוזרת לה במה שאני יכולה. משלמת חשבונות של פלאפון וכבלים, ומביאה לה כל חודש 500 שקל לקניות בסופר. אבל היא כל פעם נקלעת למינוס שאני לא מבינה איך כי אני עוזרת לה וגם היא מרוויחה טוב ברוך השם אפילו יותר ממני.
איך אני אומרת לה לא? אני לא רוצה לצאת אנוכית אבל הכסף הזה נועד מההתחלה התחלה התחלה ללימודים וכשאני עכשיו מתחילה ללמוד אין לי מספיק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות