נמאס לי לדבר עם אמא שלי כבר, לא משנה מה אני אומרת לה, אני מנסה להיות רגועה ולנהל שיחה נורמלית, אבל היא אפילו לא מנסה להבין אותי, היא כל כך עקשנית והיא נעולה בתוך הטענות שלה, כשאני מנסה להסביר את עצמי היא משתיקה אותי בצעקה, היא תמיד מצפה מכולם שיגידו שהיא צודקת וזהו, כי היא חושבת שהיא תמיד צודקת, והיא תמיד מתפלאה למה כולם מנהלים איתה וויכוחים אבל היא זו שבכלל מתחילה אותם. פשוט נמאס לי מזה, אני אוהבת אותה כי היא אמא שלי אבל אני גם שונאת אותה לפעמים.
אלה לא ריבים של אמא ובת מתבגרת, אנחנו לא רבות כי יש לי הורמונים משתוללים, זה פשוט האופי שלה, ככה היא רבה גם עם בעלה לפעמים, ככה היא הייתה רבה גם עם אבא שלי לפני שהתגרשו (לפי מה שהוא מספר לי).
היא כל הזמן מרימה את הקול שלה כשיש לה משהו להגיד על משהו שמישהו אחר אומר או עושה, אנחנו תמיד אומרים לה שזה לא נעים לנו, היא מסרבת להודות שהיא באמת עושה את זה. היא תמיד צריכה שהדברים ילכו בדרך שלה, אם מישהו מתנגד היא מתחילה לצעוק ולריב, בסוף או שהיא מנצחת או שהיא מוותרת אבל מנסה לעשות לנו על זה מצפון.
אני מנסה לדבר איתה על זה, בעלה מנסה לדבר איתה על זה, השיחות האלה תמיד מסתיימים בצעקות מצידה וריב, היא אף פעם לא מקשיבה, אף פעם לא מבינה. אנחנו מנסים להראות שאנחנו מבינים גם את הצד שלה, ומנסים לדבר בשקט ורגוע ולהסביר את הצד שלנו, אבל זה פשוט לא עובד.
יש כמובן גם זמנים טובים עם אמא שלי, לא הרבה.
קשה לי עם המצב וקשה לי עם אמא שלי.
עצות? אשמח לשמוע...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025