אני הבת היחידה במשרד שלי, מכאן שכל דבר שאני עושה כנראה יותר בולט.
אני מרגישה שכל דבר קטן שאני עושה, מדברים עליו מאחורי גבי.
לדוגמה, בהתחלה הייתי מנסה ללמוד מאנשים אחרים במשרד את דרכי העבודה שלהם דרך התעניינות ושאילת שאלות ובסוף זה נהפך למין בדיחה על זה שאני כל הזמן שואלת ומסתכלת על מה שהם עושים. לקחתי את זה קצת קשה אז הפסקתי לעשות את זה אבל זה נראה כאילו הבדיחה הזאת עוד רצה.
עוד משהו שקרה זה שנתנו פרוייקט לאחד העובדים אך הוא היה בתקופה שהוא לא יכל להגיע למשרד כל יום, מה שגרם לכך שבימים שהוא לא היה, המשימות שלו היו עוברות אלי, כולל משימות של הפרוייקט הזה. כמה חודשים לאחר סיום הפרוייקט, כל פעם ששאלו מי עשה את הפרוייקט הזה, הייתי אומרת ששנינו ביחד (כי זה מה שהיה בפועל..) אבל הוא מתעקש שזה הפרוייקט שלו והוא עשה אותו לבד. זה עצבן אותי ונוצר איזה וויכוח קטן ביננו על מי עשה את הפרוייקט, כאשר הוא מתעקש שהוא עשה אותו לבד (אבל איכשהו כל פעם שהוא צריך להזכר בפרוייקט ומה היה בו, הוא פונה אלי עם שאלות) אז נוצר הרושם שאני גונבת קרדיטים, למרות שזה לא כך.
גם יש מישהו שכל הזמן בודק מה אני עושה וכל טעות שאני עושה הוא מדבר איתי על זה כך שכולם ישמעו, מה שמאוד מציק לי. לאחרונה הוא ניסה לעשות זאת ליד המנהל ועצרתי אותו באגרסיביות בטענה שאני עסוקה ונדבר אחרי זה. הוא נעלב מזה שהייתי אגרסיבית ויצא בעצבים מהחדר. אולי הייתי לא בסדר אבל עכשיו חושבים שאני סתם תוקפנית.
מאוד קשה לי עם כל הרכילויות הקטנות האלה שגורמות לי לשים לב יותר למה שקורה סביבי כל הזמן ולשקול כל מילה שאני אומרת. נכון שתמיד יהיו רכילויות אבל מה אפשר לעשות כדי למזער מצבים כאלה ולהיות בסדר עם כולם במשרד?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות