היי, הכרתי מישהו בן גילי ברשת החברתית דיברנו כשבועיים וחצי יום יום כל היום, הייתה כימיה מעולה, חיבור באמת טוב, הבנה אחד של השניה כאילו קוסמית, הכל זרם מעולה. נפגשנו הפגישה הייתה מעולה לא הייתה מבוכה בכלל מכיוון שכבר הרגשנו שאנחנו מכירים פחות או יותר אחד את השניה ובסופה הייתה נשיקה.
לאחר הפדישה השיחות המשיכו כמו כן ההודעות הכל היה כרגיל וטוב.
הבחור גר במרחק של שעה נסיעה ממני מה שמקשה על המפגשים וגם שעות העבודה שלו לא תורמות לכך.
מאז הפגישה הראשונה לא נפגשנו בגלל לחץ של מבחנים של שנינו, לי הציק יותר שהוא לא מדבר על זה, לא יוזם לא מעלה את זה אפילועל השפתיים, רק אני. כשהגיע הסופ"ש לאחר המבחנים של שנינו הוא שוב לא העלה כלום וזרקתי לו שהוא לא רציני, שזה לא רציני להיפגש פעם בחודש ואני מצפה שהוא יזום קצת יותר, גם אם זו מחשבה עתידית הוא אמרשהוא לא יודע מה להגיד לי ושאין לו זמן ואז נעלם כל הסופ"ש.
התעלמתי מהאגו ושלחתי לו הודעה לאחר הסופ"ש אם זהו זה נגמר והוא ענה שהוא מאוד מאוכזב ממני כי הוא נפתח אלי והשקיע בשביל לנסוע עד אלי ושהוא לקחאת זה מאוד ברצינות והוא לא ציפה לתגובה הזאת ממני, הסברתי לו את הצד השלי ושאפשר להבין אותו ושאולי טעיתי וזה היה מוקדם אבל הוא היה צריך להסביר לי את הצד שלו או לשלול את מה שאמרתי ולא להיעלם כי זו לא הדרך. וחבל שככה הוא בחר לסיים את זה. 3-4 טקסטים והבחור נעלם שוב. לא ענה להודעה שלי.
ואני מנסה להבין, מה הוא רוצה ??? אם הכל היה כלכך טוב, ואם אנחנו אנשים בוגרים ואנחנו עולים על זה שהייתה פה אי הבנה והנה אנחנו כבר מדברים על זה, אז מה אתה נעלם שוב ???? אם אתה מעוניין - תגיד, לא מעוניין? - גם תגיד. מה הקטע להיעלם ?!!?! אין כבוד מינימלי לאדם שאתה חי איתו בקשר יומי יומי חודש? הזוי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות