היי
אולי זה ישמע כאילו אני משקרת ובכוונה רוצה לצאת אך זה ממש לא ככה..
יש לי סיפור חיים קשה שעליו לא אפרט הרבה, עלינו לארץ והיה לנו קושי בהתמעה פה אנחנו חיים בעוני קשה מאוד ואני עובדת כדי לפרנס את עצמי
תמיד היו לי בעיות חבריתיות ואף פעם לא הסתדרתי עם אף אחד, אני תלמידה מצטיינת ומחוננת אבל חוץ מזה אין לי שום דבר... יש לי בעיה שנשמעת הזויה אבל בגלל שאני כלכך בודדה אני מדברת אל עצמי הרבה בלילה כי אין מי שיקשיב לי
המצב בבית קשה ההורים רבים המון אח שלי חולה ואין לנו כסף כי הם מנקים..
אני בכללי משתגעת מהחיים שלי והרבה פעמים רציתי לפגוע בעצמי, אני חושבת שאני מאוד לא אשרוד בצבאגם בגלל הקטע של החברויות ו גם עצם העובדה שאני יודעת שאני יכולה לצאת לעבוד ולחסוך כסף ללימודים ואולי לצאת ממעגל העוני וגם לעזור למשפחה, בינתיים אני לא יכולה לעבוד הרבה חוץ מבחופשים כי אני לומדת בכיתת מצויינות והלימודים הם עד הערב
היה לי צו ראשון לפני כמה שבועות וכן אמרתי שאני רוצה להתגייס כי פחדתי שהחיילת תסתכל עליי מוזר אז התנהגתי נורמאלית
אני יודעת שאפשר לדבר עם קבן או פסיכיאטר צבאי רק בזמן השירות שזה עוד שנה וחציה וגם לא בטוח שיוציאו אותי וגם אם אצא זה יקח המון המון זמן ואני רוצה כבר עכשיו שיהיה לי פטור ואהיה רגועה..
מה לעשות? עם מי לדבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות