יש לי ידידה שעושה למעני הכל..מייעצת, עוזרת באופן יוצא דופן, דואגת ובאמת מראה שאכפת לה ממני יחסית לחברים אחרים שלי.
אבל.. מצד אחד, מעריך אותה מאוד..ומצד שני, היא מגעילה אותי.
היא לא הכי נשית שיש, תמיד תקוע לה משהו בין השיניים וזה נראה שהיא לא מצחצחת אותם טוב, היא לא סטרילית ואני נגעל כשהיא מגישה לי אוכל בבית שלה, היא מדברת גם המון ומתישה אותי עם מאות הסיפורים שלה בכל יציאה. היא לא מפסיקה גם לשלוח לי הודעות ומרגיש שהיא שמשעמם לה, וגם לי יש חיים..אני לא יכול להתפנות אליה 24/7
בנוסף, דבר שממש מפריע לי: היא מחייכת כמו אוטיסטית בתמונות וכשהיא מעלה אותם לפייסבוק (איתי בין היתר) הרבה מהחברים שלי שואלים אותי מי זו היצורה הזו..וכבר לא נעים לי! אני מרגיש שאני צריך להתנצל על כך שהיא ידידה שלי בפני אנשים.
אני מגיע למצב שאני אוכל, וכשאני נזכר בה מתחשק לי להקיא את האוכל..
אחרי כל הפריקה הזו..איך אני מתמודד איתה?
אני לא רואה עצמי מנתק איתה קשר אחרי כל הדברים היפים שעשתה עבורי, אך מצד שני היא מעיקה ומגעילה אותי.
אשמח לעזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות