שלום
אני בת 18, סיימתי לא מזמן את כיתה יב.
היה לי חבר חודשיים וחצי אמנם נפרדו כבר לפני חודשיים בערך.
נושא הפרידה היה לי קשה אבל חשבתי שאחרי בערך שבועיים הצלחתי להתגבר על זה - אך לפתע במשך כמה ימים רצופים אני מרגישה דכדוך לא פוסק ובכי שתוקף אותי שוב ושוב באקראיות.
אני לא בטוחה אם נושא הפרידה הוא הגורם העיקרי לבכי או שהוא רק הסיפור מסגרת מאחורי כל שאר הדברים.
סיימתי בית ספר תיכון, סוף-סוף, אמנם עדיין מרגיש לי שהכל חסר מטרה וחסר כיוון, תאריך הגיוס שלי עוד לא סופי ואני לאט לאט מנתקת קשר מכל מכריי. אני מרגישה שחיי החברה שלי צונחים, אני לא מסוגלת כמעט להיות לבד. בכל פעם שאני לבד כמעט או סתם יש אווירה שקטה אני מוצאת את עצמי על סף בכי, ואם אין אנשים בסביבה אני בהחלט נותנת לו לפרוץ החוצה.
אני לא רוצה לחזור לאקס שלי אבל הוא בהחלט מטריד את מחשבותיי *כל יום*. זה לא בריא לי ואני לא יודעת איך להפסיק לחשוב עליו.
נמאס לי לבכות כל הזמן. נמאס לי לחיות בביטחון כלכלי עם משפחה תומכת ובכל זאת להרגיש אבודה בעולם במקום להיות אסירת תודה.
אני באמת אובדת עצות כבר, לא יודעת איך להתמודד עם החיים שלי.
לא יודעת איך להפסיק לבכות
לא יודעת איך להמשיך הלאה
ולא בטוחה איך להתקדם מכאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025