אוקיי אז ככה. זה הולך להישמע מאוד מטומטם ומביך, ברור לי שזה המצב אבל אני באמת לא יודעת איך לצאת מזה.
לכול החברות שלי היו מספר גדול של חברים, כולן התנשקו כבר חלקן עשו עוד דברים, זה בסדר גמור ואחלה והכול מלבד העובדה שאני היחידה שמעולם לא היה לה חבר ומעולם אפילו לא התנשקה.
אז כן, זה צריך לבוא בקצב שלי והכול אבל בשלב הזה אני כבר מוכנה פשוט לסיים עם זה, מרגישה שבמקום דבר מיוחד ויפה שאני צריכה לחכות לו אני פשוט רוצה לעבור את השלב הזה, כבר לא עושה מזה עניין, פשוט רוצה שזה יקרה לי כבר כדי לסמן וי ולהמשיך הלאה.
למרות שהחברות שלי אף פעם לא צחקו עליי או העירו לי דברים תמיד הרגשתי מאוד נבוכה מזה, מאוד התביישתי, כשהייתי מספרת שאפילו בחיים לא התנשקתי היו אומרות לי "מה? בחיים לא הייתי מנחשת" (לא שאני מבינה איך אני עושה רושם של מישהי שהתנשקה).
בקיצור, שטויות של גיל ההתבגרות, אבל זה הפריע לי מאוד אז פשוט המצאתי שקר לבן קטן שפגשתי בחור והתנשקנו, רק כדי שאני אוכל להרגיש יותר טוב עם עצמי בנושא הזה.
ואז הם כמובן רצו לראות תמונות ולשמוע סיפורים, ואז הוספתי ואמרתי שהוא חייל בקרבי ולכן אנחנו לא נפגשים הרבה כי הוא יוצא מעט מאוד. ותמונות הראיתי להן חבר של בן דוד שלי שאני יודעת שאין סיכוי שהם יגיעו אליו... הוא לא יודע את כול העניין עם הנשיקה אבל אמרתי לו שאני עובדת על חברות שלי סתם שיש לי חבר חייל והוא הציע להראות תמונות שלו.
בקיצור, במקום שקר קטן שנועד סתם לעזור לי להרגיש יותר טוב אני מרגישה עכשיו ממש שקרנית... וברור לי כמה הנושא דבילי אבל אני לא יכולה שלא להרגיש שבגלל שלא התנשקתי אני פחות שווה. ואני גם פוחדת עכשיו שאם יהיה לי חבר מהשכבה הוא יצפה שיהיה לי יותר ניסיון או משהו ופתאום אני יהיה ממש גרועה.
בקיצור מרגישה בשיא הטמטום ושקרנית, ואני לא כל כך יודעת איך לצאת מזה. אמרתי להם שנפרדנו אבל כול פעם רציתי עוד תשומת לב ופשוט "ברחו לי המילים" שחזרנו וקרה ככה וככה ואני פשוט לא יודעת איך לסיים עם זה כבר!!! אני כבר לא שמה לב למה שאני אומרת, כאילו גיליתי שזה כל כך קל לשקר ועכשיו אני כול הזמן ממציאה עוד סיפורים :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות