שלום,
נכנסתי לאחרונה למערכת יחסים (אם אפשר לקרוא לזה ככה) עם מישהי בת 19 וחצי.
מאחר שאני בן 28, פער הגילאים ביננו מעט הפריע לה בהתחלה, אבל היא החליטה בסוף שזה לא קריטי. המערכת יחסים הזו הייתה מבוססת בעיקר על שיחות והתכתבויות ולעיתים (כשהיא הצליחה לפנות לי זמן בן החברות שלה לבן הצבא) היינו נפגשים. היא טוענת שאני עושה לה טוב, ושכיף לה איתי ועושה רושם (רק עושה, אני לא באמת יודע מה היא הרגישה, שאחרת לא הייתי כותב את מה שאני כותב עכשיו) שהיא מאוד רוצה שזה יצליח. שלוקח לה זמן להתגבר על ההתחלות, אבל היא מאוד בכיוון ושאין לי מה לדאוג.
כך זה נמשך כבר קצת יותר מחודשיים. והיא עדיין לא מוכנה לצאת מהארון, וממשיכה להסתיר אותי. החלטתי (אולי בטיפשותי) להרים וויכוח לאוויר שיגרום לקצר ביננו ואכן זה מה שעשיתי. גרמתי לה לכעוס עליי (לא על בגידה או משהו בסדר גודל כזה) וקטענו את השיחות ביננו. כך זה נמשך והיום, שבוע וחצי מאז, עדיין לא מדברים.
רציתי לשאול האם זה נגמר או שזה משחק ביננו שמי שמצמץ ראשון מפסיד? האם היא לקחה טרמפ על הוויכוח הזה כדי לגמור איתי ובאותה עת לצאת טוב עם עצמה? האם ניתן להציל את הקשר הזה שכל חלק מגופי ונשמתי רוצה?
(החסרתי מעט פרטים שאולי חשבתי שהם לא רלוונטיים מספיק, ושאולי ישבשו את שיקול הדעת בתשובתכם, אבל בגדול זה המקרה).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות