אוקי, אני מרגישה כאילו הייתי צריכה לבצע את הפריקה הזו ולשאול-
היי, אני בת 17, בזוגיות רומנטית ונהדרת כבר מספר חודשים, ילדה מוצלחת וחכמה, ילדה טובה מבית טוב וילדה שנורא מחוברת להורים.
אף פעם לא הוסתר ממני דבר ובכל שאלה לגבי המיניות שלי תמיד ידעתי שאני יכולה לפנות לאמא שלי- שהיא אחד האנשים הקרובים ביותר אלי.
אינני גם טלית של תכלת- ביצעתי מין אוראלי, התמזמזויות מלאות תשוקה.
אך , אני גם לא מסוגלת לראות את עצמי בסיטואציה של מין, וגם כשאני מנסה לראות את עצמי, קשה לי לחשוב על עצמי שוכבת עם מישהו- מתעוררת בי תחושת אשמה.
תמיד התייחסו אלי כאל מלאך, כאל הילדה הטובה, שעוזרת, תומכת, מצחיקה, נתנו לי תחושה של ילדה קטנה, ועצם העובדה שאני חושבת על מין או שוקלת "מתי אני אשכב איתו" מעלה בי אשמה וחלחלה, לא כי אני לא מוכנה, אלא כי אני מרגישה כאילו עצם העובדה שאקיים בשלב מסויים יחסי מין תגרום לאכזבה, להעדר התמימות שלי, לכל מה שחושבים שאני להתפוגג. (לא כאילו אלך לספר את זה לכל מי שמוכן להקשיב, לא כאילו אודיע להורים שלי ששכבתי, זה פשוט, ככה זה ירגיש לי)
יש לציין כי אין אף לחץ מצד אף גורם בחיי שאקיים יחסיי מין- לא מצד החבר שלי ולא מצד חברים קרובים או אף גורם, זה פשוט תחושה שנורא סובבת את הנושא הזה ואני לא יודעת איך להיפטר ממנה- אני רוצה לשכב איפה שהוא בשנה הקרובה אך באותו זמן מסתייגת מזה, זה גורם לי לחששות, אפילו לפחד מאכזבה כי תמיד ראיתי את זה כנושא כל כך רומנטי.
איך להיפטר מהתחושה הזו? האם היא נורמאלית בכלל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025