אז העיניין הוא כזה. שנה שעברה התחלתי תואר בהנדסה הכרתי בנות מדהימות, התחברנו ישר והיה ממש כיף. היינו קבוצה של חמש בנות ולשתיים מהן הייתי ממש ממש קרובה. באיזשהו שלב הבנתי שלי יותר קשה מלשתיים האחרות אז הן המשיכו ללמוד ביחד מה שקירב אותן מאוד. אני תמיד למדתי לידן כביכול אבל בקצב שלי. לקראת סוף הסמסטר השני אחת מהקבוצה עזבה לתואר אחר, ועוד אחת הכירה עוד בנות (הבנות שפחות הייתי מחוברת אליהן). בנוסף שתי החברות שהייתי ממש קרובה אליהן הכירו עוד שתי בנות מהכיתה והן נהיו סוג של קבוצה. עם כל השינויים מצאתי את עצמי נופלת בין הכיסאות. לא הייתי כבר שייכת לקבוצה החדשה, והישנה התפרקה לגמרי. מצאתי את עצמי בכח נדחפת לשתי החברות ודיברתי איתן אינספור פעמים על כך שאני לא מרגישה קרובה אליהן יותר והן מצידן אמרו לי שנוח להן ללמוד ביחד ואם יש לי איזשהו פיתרון "לבעיה" שאציע. הקטע הוא כזה, הן התקרבו ממש ממש ברמה שאני לא מבינה על מה הן צוחקות, על מה הן מדברות וכו'. אחרי אינספור השיחות החלטתי להתנתק לגמרי והיה לי נורא כואב להבין שויתרו עלי כביכול. יש לציין שהן השקיעו כל פעם בקשרים חדשים מאשר לשמר את מה שקיים בינינו. נפגעתי ממש, בכיתי די הרבה כתוצאה מהרגשת חוסר השייכות והאכפתיות ואפילו ברגע שהתנתקתי לא זכיתי לא לשיחה ולא לכלום. עד עכשיו קשה לי לקבל את זה. מרגישה שאף פעם לא היה להן באמת אכפת. כרגע אני מנסה להתחבר לאנשים אבל זו כבר שנה שניה וכולם כבר בקבוצות אז אני דיי לא נמצא עם אף אחד. אין צורך שאני אסביר כמה קשה זה להתמודד לבד עם הכל. אני מרגישה פגועה, מקיימת איתן אינטרקציה מינימלית ומנסה להכיר אנשים חדשים. אני די אבודה, מה עושים מכאן הלאה? פעם הייתה לי קבוצה היום אין לי אף אחד. מרגישה נבדלת ושונה. אני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה ואיך אפשר להתמודד ולשרוד את המשך התואר, זה ממש משפיע עלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025