שלום לכולם,אני טליה ואני בקרוב אהיה בת 18 (אני בכיתה יב').
אף פעם לא כתבתי פה,אני נכנסת לאתר לעיתים קרובות כדי לענות ולייעץ לאחרים שכותבים,אבל הפעם החלטתי לכתוב בעצמי.
אז כפי שכתבתי אני בכיתה יב',ואני עד עכשיו לא מוצאת את עצמי.
למה אני מתכוונת בעצם?אף פעם לא היו לי המון חברים,אני טיפוס של ילדה שלא מתחברת לכולם,ואני לא אוהבת להיות צבועה עם עצמי ולהיות עם בנות סתם כדי שיהיו לי חברות.
יש לי קבוצה מצומצמת מאוד של חברות (מדובר ב5 בנות) ויש לי לפחות 5 ידידים ופה מסתיימים חיי החברה שלי. אתם בטח חושבים לעצמכם שוואלה 5 חברות ו5 ידידים אמיתיים זה מספיק. אבל זה ממש לא. נתחיל מזה שהחברות שלי הן סוג של ברירת מחדל,הן הבנות היחידות שאיכשהו אני מתחברת אליהן ומסתדרת איתן,אך הן שונות ממני מאוד,אוהבות להישאר בבית בניגוד אליי שאני אוהבת לצאת,וזה מתבטא בעוד המון דברים.
אני לא מרגישה שאני באמת יכולה לסמוך עליהן בשעת צרה,חוץ מאולי חברה אחת שגם זה בספק.
אני מוצאת את עצמי יושבת בבית שעות על גבי שעות,ואפילו ימים שלמים שאני לא עושה כלום עם עצמי. היום יום רביעי,וגם הרביעי לחופשת סוכות ולא עשיתי כלום,אבל פשוט כלום.
יצאתי בשלושת הימים האלה פעמיים,פעם אחת לקנות משהו עם אמא שלי ופעם אחת לסבתא שלי. אני יושבת בבית ופשוט בוכה,אני רואה אחרים יוצאים,מבלים ורק אני נשארת בבית ומרגישה תחושת החמצה רצינית. הרי זה גיל הנעורים,הגיל שאמורים להנות בו הכי הרבה ואני ממש ממש לא ממצה אותו! ואני כן רוצה,אבל אין לי דרך לעשות את זה.
זה קל להגיד תצאי החוצה ותחפשי חברים,אבל כולם כבר מגובשים בקבוצות,ואני לא יכולה פתאום לבוא ככה סתם ולהידחף. אני מרגישה כ"כ לבד!! אני דיכאונית מאוד בזמן האחרון,והמשפחה שלי כבר התחילה לשאול מה לא בסדר איתי.
הייתי רוצה כן לצאת ולהנות,אבל אין לי פשוט עם מי! אני מרגישה שהחברות והידידות הן סתם כינוי כי אנחנו לא עושים כלום ביחד!וזה פשוט משגע אותי שככה אני מבלה את החיים שלי בתקופה שאמורה להיות הכי יפה.
יש למישהו עצה או מישהו חווה את מה שאני חווה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות